בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נאום השקרים של נתניהו

316תגובות

ברטולט ברכט כתב בשירו "חשיבות התעמולה", כי "אפילו הגוועים ברעב חייבים להודות ששר התזונה מיטיב לדבר" (תרגום, ליאורה בינג-היידקר). חייבים להודות שבנימין נתניהו היטיב לדבר בעצרת האו"ם. האנגלית היתה רהוטה, תנועת הידיים מדויקות ושפת הגוף מושלמת. התעמולה היתה שפתיים יישק. היא משתבחת מנאום לנאום. אבל ראש הממשלה הרי הבטיח שהפעם הוא יזין אותנו בדברי אמת, לא בעוד נאום לצורכי תעמולה. כדאי לבדוק אם הוא קיים את הבטחתו.

המסר האמיתי המרכזי שנתניהו נטל עמו לניו יורק היה, ששלום משיגים במשא ומתן ישיר בין הצדדים, ולא בצעדים חד-צדדיים כדוגמת פנייה לאו"ם (לפי האמת שלו, הרחבת התנחלויות בשטח שהמו"מ נועד לקבוע את גורלו היא, מן הסתם, צעד דו-צדדי). כמחווה לשכנים הערבים, נתניהו שלף "פתגם ערבי", שלפיו אי אפשר למחוא כפיים ביד אחת. האמת היא שה"פתגם" הזה הוא עיוות של שאלת זן מפורסמת. טעות. קורה לכל אחד. השקר נעוץ בנמשל, שלפיו הבעיה נעוצה בסירובם של הפלסטינים למחוא כף לשלום ולדבר על ביטחון.

כתנא דמסייע לאמת שלו טען נתניהו, כי אהוד ברק הגיש לפלסטינים בשנת 2000 "הצעה גורפת, שענתה כמעט לכל דרישותיהם". מעניין מה דעתו של ברק על "האמת" הזאת, למשל בכל הנוגע לדרישותיהם של הפלסטינים לגבי הר הבית ופתרון בעיית הפליטים. ראש הממשלה נעזר גם בקודמו, אהוד אולמרט, כדי לבסס את טענתו שאין עם מי לדבר. לדבריו, יו'ר הרשות מחמוד עבאס, "אפילו לא ענה" להצעה נדיבה עוד יותר שאולמרט הניח לפניו בשנת 2008. זהו אחד המקרים שבהם חצי אמת גרועה משקר.

נתניהו קרא בוודאי בשבוע שעבר את המאמר ב"ניו יורק טיימס", שבו אולמרט קבע שעבאס לא דחה מעולם את הצעתו וכי הפרמטרים שלה מממתינים על שולחן המשא ומתן. לא לאורך ימים. ראש הממשלה, שחרד לביטחוננו עד כדי כך שהוא דורש להקים בסיסים צבאיים בגדה, טען שהפלסטינים מסרבים לדבר על סידורי ביטחון. באמת? שיכחיש כי הפלסטינים העבירו אליו, באמצעות השליח ג'ורג' מיטשל, הצעה מפורטת לגבי סידורי ביטחון. כמה פעמים עבאס צריך לומר בנאומים ובראיונות, שהוא מוכן לפרז את השטחים ואף להציב במדינה הפלסטינית כוח בינלאומי דוגמת הכוח הרב-לאומי בסיני, ואפילו כוח אמריקאי.

ובלי לספר את האמת על סירובם של הפלסטינים להכיר במדינה יהודית "בכל גבול", אי אפשר. הדברים האלה נאמרו שעה קלה לאחר שעבאס הגיש למזכ"ל האו"ם את הבקשה הרשמית להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 67', שתחיה בשלום עם מדינת ישראל. נראה שנתניהו לא הספיק לעיין במכתב ולא ידע שמקור הסמכות שהפלסטינים מבססים עליו את הבקשה היא החלטה 181, שהכירה במדינה יהודית לצדה של מדינה ערבית, והצהרת העצמאות שלהם משנת 1988, שהכירה בהחלטה 242 וגם התייחסה לישראל כאל מדינה יהודית.

נאום של תקווה או ייאוש? דברו על זה בפייסבוק

ראש הממשלה הפליג בתיאור האיום של האיסלאם הקיצוני והמחיש את הסכנה בעזרת התקדים של הנסיגה החד-צדדית מעזה, "תוך מסירת המפתחות לעבאס", שהביאה בעקבותיה קסאמים. איך נסיגה חד צדדית מסתדרת עם מסירת מפתחות ליריב? ראש הממשלה דילג בקלילות על יזמת השלום הערבית, שמצהיבה על המדף כמעט עשר שנים. במסמך הזה, כל חברות הליגה הערבית, ובהן אש"ף, מציעות לישראל לא רק שלום וביטחון בגבולות 67' ופתרון מוסכם של בעיית הפליטים, אלא גם נורמליזציה.

הצהרת הקוורטט שיצאה בסוף השבוע מניו יורק, מתייחסת במישרין ליוזמת השלום הערבית ולמפת הדרכים, הכוללת תביעה להפסקת הבנייה בהתנחלויות ופירוק המאחזים, כמקורות הסמכות של המשא ומתן. הרביעיה הבינלאומית הבכירה מצפה משני הצדדים להניח לתעמולה ולהתחיל לגלות את הקלפים. אם הפלסטינים לא יוציאו לו את הערמונים מהאש, אולי האמת של נתניהו תצא סוף סוף לאור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו