בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדבש המר

94תגובות

אם יש מנהג אחד המשותף לכל עם ישראל בערב ראש השנה, אכילת תפוח בדבש היא המנהג. הריטואל הזה מבטא את הכמיהה, שהשנה הבאה תהיה מתוקה כדבש. מדוע, אם כן, גם התפוח וגם הדבש כל כך יקרים עד שהמתיקות שלהם מתחלפת בטעם מר?

התשובה פשוטה: אצלנו אין שוק חופשי, לא של דבש ולא של תפוחי עץ. "מועצת הדבש" דואגת לכוורנים, לא לעם ישראל. הודות לה מוטל על דבש מיובא מכס מטורף של 17 שקלים לקילוגרם, עם תקרה של 255%. כך יכולים היצרנים המקומיים להעלות מחירים ללא חשש. אחריהם מנפחות את המחיר רשתות השיווק הגדולות, עד שבשורה התחתונה מחיר הדבש בארץ גבוה פי שניים ממחירו בבריטניה ופי שלושה ממחירו בארה"ב. גם תפוחי העץ יקרים, כי גם עליהם מוטל מכס דרקוני שמונע יבוא. פלא שתפוח בדבש הוא מעדן יקר כל כך?

כדי שהמחירים הללו (שמייצגים את כל מוצרי המזון והתעשייה) לא יהיו כה גבוהים, יש לבטל את המכסים ולתת אפשרות ליבוא חופשי מכל פינות תבל. אבל אז יקומו הכוורנים ויטענו: פוגעים בנו, סוגרים אותנו, זורקים אותנו לאבטלה.

לכך יש תשובה ברורה: חלק מהכוורנים אמנם ייאלצו לפרוש ולמצוא פרנסה אחרת, אבל האחרים יתייעלו ויתפתחו, ייצרו מוצרים מגוונים, יצליחו להתחרות ביבוא ואפילו יתחילו לייצא. בשורה התחתונה, התעסוקה בארץ דווקא תעלה. כי ברגע שמחיר הדבש יירד, ההכנסה הפנויה של הציבור תעלה, ולכן הצריכה תעלה והיצרנים יחפשו ידיים עובדות נוספות כדי לספק את הביקוש החדש. והעיקר: רמת החיים של כל שכבות הציבור, כולל החלשים ביותר, תעלה ברגע שהמחירים יירדו.

רוב הציבור בטוח שהמכוורת הגדולה ביותר בארץ, יד מרדכי (ששולטת ב-60% מהשוק ולכן היא בעצם מונופול), מצויה בבעלותו של קיבוץ יד מרדכי. נשמע הגיוני, אבל חברת עלית (כיום שטראוס) רכשה את השליטה במכוורת יד מרדכי עוד ב-2003. היא מחזיקה ב-51% מהמכוורת, בעוד הקיבוץ מחזיק ב-49% בלבד.

זאת תופעה שמאפיינת את שוק המזון כולו: החברות הגדולות רוכשות עוד ועוד חברות קטנות וכך מגדילות את כוחן, מה שמאפשר להן להעלות מחירים ורווחים. לכן שטראוס רכשה בשנים האחרונות גם את יצרן השוקולד מקס ברנר ואת ביסקוויט כפר סבא. אסם הענקית קנתה את טבעול, בונז'ור, מגדנות, נגה גלידות ושימורי בית השיטה. תנובה רכשה את סנפרוסט, מעדנות, הרדוף, טירת צבי, אוליביה וקליית יוסי. וככל שרמת התחרות במשק יורדת כך עולים מחירי המזון.

אבל לא רק יוקר המחיה הגבוה מטריד ערב ראש השנה תשע"ב, גם השירותים שאנו מקבלים מהמונופולים הממשלתיים הגדולים הם ביזיון אחד גדול. בתחילת השבוע, למשל, לא היססו עובדי הרכבת למנוע את הפתיחה החגיגית של הקו החדש לראשון לציון. שר התחבורה, ישראל כץ, המתין על הרציף עם חמישה ראשי ערים, אך הרכבת לא הגיעה. פני השר הולבנו ברבים, אבל העובדים לא איפשרו לרכבת לצאת לדרך, כאילו מדובר ברכושם הפרטי.

הנהלת הרכבת רוצה שלאחזקת הקרונות החדשים יהיה אחראי היצרן של אותם קרונות. כך היא תשיג ממנו אחריות, חיסכון בהוצאות ורמת בטיחות גבוהה. הרי לא שכחנו עדיין את סדרת התקלות והתאונות שהתרחשו לאחרונה ברכבת. אבל העובדים אינם מוכנים למיקור חוץ משום סוג. אם כך, איך ניתן לייעל, לחסוך ולהוריד מחירים?

באותו יום א' השביתו עובדי רשות שדות התעופה את נמל התעופה בן-גוריון למשך שעה, עקב טענות שונות כלפי ההנהלה. נוסעים שנתקעו במטוסים החלו לצעוק ולהתפרע ומאות אחרים השתרעו בחוסר אונים ליד מסועי המזוודות שהושבתו. המראות עוכבו ואנשים החמיצו טיסות המשך. גם במקרה זה ספגה ההנהלה יריקה בפנים, וכך גם הציבור הרחב.

מתברר שוב שמונופולים, קרטלים ומכסים גבוהים, רעים לאזרחים. אם ועדת טרכטנברג תצליח לנפצם, נוכל לאכול בשנה הבאה תפוח בדבש - מתוק ולא מר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו