בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ב' זה בית - גם לבדווים

15תגובות

לפעמים אי אפשר עוד להסתיר את העיוותים והאיוולת שבעבודת הממשלה. דוגמה מובהקת היא ההחלטה לאשר את מתווה פראוור להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב. בעוד ועדת טרטכנברג, שהוקמה על ידי הממשלה כדי לדון בצורה "פתוחה ואמיתית" בדרישה לצדק חברתי, מקיימת דיונים פתוחים המועברים בשידור ישיר, נרקמת בחשאי תוכנית מקיפה שמשמעותה פינוי, ריכוז והנחתת הסדרים על האוכלוסייה הבדווית.

תוכנית זאת, למותר לציין, אינה משקפת את זכויותיהם ורצונותיהם הלגיטימיים של האזרחים הבדווים. היא כוללת אמנם כמה צעדים ראויים, כמו התחשבות גוברת בשאלת בעלות הקרקע המסורתית, ותקציבים משמעותיים לפיתוח, אבל אין בה שוויון, צדק או זכות לדיור נאות.

כדי להוסיף איוולת על עוול, החלטת הממשלה מתעלמת מתוכנית מקיפה שהכינה המועצה האזורית לכפרים הבדוויים הלא מוכרים, בשיתוף עם ארגון "במקום". תוכנית זאת מציעה פתרון מקצועי, שוויוני וצודק לכל הכפרים הבדוויים. הסכסוך הצפוי והמיותר עם האוכלוסייה הבדווית בעקבות קבלת מתווה פראוור עלול לדרדר את הנגב, במקום לנצל את ההזדמנות הקיימת להגיע לפשרה ולהתחיל בפיתוח משותף על בסיס שוויוני.

רקע קצר: כ-90 אלף בדווים חיים בכפרים לא מוכרים. הרוב המכריע של יישובים אלה יושבים על אדמות שירשו מאבותיהם לפני קום המדינה, שעקב נסיבות היסטוריות לא נרשמו בספרי הטאבו הבריטיים, למרות שהבריטים הכירו בבעלותם בקרקע. חלק קטן מהכפרים הם עקורי-פנים, שהועברו בכפייה על ידי הממשלה לאזורים שבהם הם מתגוררים עד היום.

כלומר, בניגוד להצהרות הממשלה הבדווים אינם פולשים. למסקנה זו הגיעה ב-2008 ועדת חקירה ממשלתית, בראשות השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, שהמליצה "להכיר בכפרים ככל שניתן ולתת להם גושפנקה חוקית". הוועדה גם ציינה את הפוטנציאל ההרסני של המצוקה החריפה שבה נתונים הבדווים בעקבות סירוב הממשלה להכיר בכפריהם ולציידם בתשתיות אזרחיות בסיסיות כמו מים, חשמל וכבישים.

מתווה פראוור אמור היה ליישם את דו"ח גולדברג. אבל נראה שהממשלה הנוכחית מעדיפה להמשיך את הסכסוך עם הבדווים במקום להגיע להסדר הוגן. מתווה פראוור מציע "ארגון מחדש" של הנגב, שיזיז בכפייה עשרות אלפים ממקומות מגוריהם ההיסטוריים ללא הצדקה ויעבירם - בניגוד לרצונם - ליישובים קיימים ובדרך כלל כושלים.

התוכנית של המועצה האזורית לכפרים הבדוויים ו"במקום" מראה שאפשר להכיר בכפרים הבדוויים במקומות שבהם הם יושבים כיום. רק שני כפרים, הסובלים מבעיות סביבתיות קשות, אינם יכולים לקבל הכרה במיקומם הנוכחי. ייתכן שהעברת תשתיות והסדרת אזורי המגורים יצריכו תזוזות מסוימות של אוכלוסיות, בשיתוף ובהסכמה. אין כל צורך, היגיון או צדק בעקירת כפרים ובניסיונות להעביר אותם לאזורים אחרים, כפי שמציע מתווה פראוור.

כל היישובים הנכללים בתוכנית החלופית גדולים בהרבה מהגודל המינימלי של יישוב לפי הקריטריונים של מערכת התכנון הישראלית. לכן אין אמת בטענה שיישובי הבדווים קטנים או מפוזרים מדי ועל כן יש לרכזם. ראוי להזכיר, שבמשך השנים הוקמו בנגב יישובים יהודיים רבים, שהם קטנים בהרבה מהיישובים הבדוויים הקיימים. עם יישובים אלה נמנות עשרות חוות משפחתיות. היישובים היהודיים הקטנים מקבלים את כל השירותים והתשתיות. האפליה הזועקת מהתכנון הקיים בנגב חייבת להיפסק.

"העם דורש צדק חברתי", זעקו מאות אלפים שהצמיחו תקוות לחברה ישראלית אחרת, צודקת וגאה בעצמה. לממשלה נקרתה הזדמנות פז להראות שהיא "קשובה" לרחשי הלב של העם, כדברי ראש הממשלה. במקום לעשות צדק עם האוכלוסייה הנזקקת ביותר, היא בחרה בהמשך העוול.

קו ישיר מחבר בין הזנחת צעירי המדינה על ידי ממשלות ישראל, והפקרת זכותם לדיור, לבין ההזנחה הפושעת וניסיונות העקירה של האזרחים הבדווים. מתוך ההכרה בקיומה של של שותפות גורל מול ממשלה מפקירה, יש לנהל את המאבק נגד "מתווה פראוור". זהו מאבק בעד תכנון דמוקרטי וצדק ליהודים ולערבים כאחד, ובעד מימוש של צדק חברתי לכולם.

פרופ' יפתחאל הוא מרצה לגיאוגרפיה ותכנון עירוני באוניברסיטת בן גוריון בנגב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו