בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיצד מסתיימות מלחמות

76תגובות

קונרד אדנאואר, שהיה קנצלר גרמניה המערבית, מצוטט כבעל האמרה: "ההיסטוריה היא סכום כל הדברים שניתן היה למנוע אותם". אדנאואר בוודאי חשב בעיקר על מלחמות שפרצו ולא נמנעו, אך אלו בדרך כלל גם הסתיימו.

כבני חברה שנתונה במלחמה מתמשכת על פני ארבעה דורות ויותר, כדאי לישראלים לנסות ללמוד מן ההיסטוריה כיצד מלחמות מסתיימות. עיון כזה יכול להיות לעזר בהערכה ריאליסטית ביחס לשאלה כיצד יכולה להסתיים מלחמת "מאה השנים" שבינינו לבין הפלסטינים. ראוי לעשות הערכה כזאת במקום לעסוק בפנטזיות חסרות קשר למציאות אפשרית כלשהי, שהן הדלק העיקרי המניע את גלגלי המלחמות מאז ומעולם.

בהיסטוריה האנושית אפשר להבחין בשני מודלים עיקריים של סיום מלחמה: האחד, סיום על ידי השמדה. השני, סיום מתוך הבנה. נדמה לי שרוב המלחמות בהיסטוריה הסתיימו באופן שדומה למודל השני יותר מאשר למודל הראשון.

על פי המודל הראשון, מלחמה מסתיימת כאשר צד אחד משמיד את הצד השני. ההשמדה עליה מדובר היא בעיקר פירוק המסגרת המדינית של הצד המפסיד במלחמה. כך למשל, הסתיימה המלחמה בין הרפובליקה של קרתגו לאימפריה הרומית. כזה היה גם אופן סיום המלחמה בין ממלכת יהודה לאימפריה הבבלית עם חורבן הבית הראשון, וכן סופה של מלחמת היהודים ברומאים עם חורבן הבית השני.

המאזן הצבאי עם שוך הקרבות, המתבטא לעתים כחוזה שלום או הסכם שביתת נשק שנחתם בין הצדדים, או ככניעה של הצד המפסיד לצד המנצח, איננו גורם חשוב באפיון המהות של סיום המלחמה. מלחמת העולם הראשונה הסתיימה במעמד שבו גרמניה חתמה באופן טקסי על כניעה כמעט ללא תנאי למדינות הברית, שנחשבות כמנצחות באותה מלחמה. גם מלחמת העולם השנייה הסתיימה עם כניעתן המוחלטת של גרמניה ושל יפאן. ואף על פי כן, ההיסטוריה מראה שבשני המקרים האויב הגרמני והיפאני לא הוכרעו ולא הושמדו בשום קנה מידה היסטורי.

רוב המלחמות בעולם מסתיימות כאשר המנהיגים של שני הצדדים מגיעים להבנה, שהמשך הקרבות לא יביא להם כל תועלת. בחלק גדול מן המקרים התועלת המדוברת היא רווח אישי כלשהו למנהיגים עצמם. במקרים אחרים, כאשר אומה זוכה למנהיגים ראויים, התועלת שעומדת לנגד עיניהם היא טובת החברה.

מדינת ישראל נמצאת בנחיתות מהותית במלחמתה בעם הפלסטיני, שאינה נעלמת מעיניו של כל מי שמתבונן בעיניים פקוחות על מאזן הכוחות במזרח התיכון. הסכסוך הישראלי-הפלסטיני אינו יכול להסתיים בניצחונה של ישראל על פי המודל הראשון. לא קשה להגיע למסקנה זו בהערכת מצב אסטרטגית-היסטורית ומשיקולים רציונליים בסיסיים. אולם מסקנה זו מתבקשת גם מתוך הניסיון והעובדות ההיסטוריות עצמן, ללא כל תיאוריה.

בחודש יוני 1967 מדינת ישראל היתה קרובה למצב של סיום מלחמה על פי המודל הראשון יותר מאי פעם, ויותר מכל קירבה שהיא תוכל להגיע אליה בעתיד הנראה לעין. אך המלחמה לא הסתיימה. מנגד, לצד הערבי במלחמת ישראל-פלסטין יש אפשרות תיאורטית לנצח ולהביא את המלחמה לסיום על פי המודל הראשון.

מוסר ההשכל הוא שעל ממשלת ישראל להביא לסיום המלחמה על פי המודל השני. לשם כך עליה ליצור מציאות מזרח-תיכונית שבה לשום שליט ערבי, כולל המנהיגים הפלסטינים, לא יהיה מה להרוויח אישית מהמשך המלחמה, ולאף אחד מהם לא יהיה גירוי רגשי חזק מספיק כדי לפתוח במערכה גלובלית נוספת.

במדיניות שקולה, המבוססת על ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, יש בכוחה של ישראל לברוא מציאות כזאת, אולי לפני פרוץ הגל הגדול הבא של שפיכות דמים במזרח התיכון. וזאת, חרף הכרזות תוקפניות ואף לנוכח התגרויות אלימות מן הצד הערבי.

אם תנהג ישראל בתבונה, היא תצליח להוסיף לבמת ההיסטוריה של אדנאואר אירוע אחד שהיה ניתן למנוע אותו והוא אכן נמנע. ישראל יכולה עדיין, לא לנצח, אך להביא את מלחמת מאה השנים שלה לסיום, על פי המודל השני, באותו אופן שבו הסתיימו במהלך ההיסטוריה רוב המלחמות בין בני האדם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו