בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אינשטיין הודה בטעותו

54תגובות

במאמר שפירסמו באחרונה טענו יותר מ-150 מדענים, שממדידות שערכו אפשר להסיק שמהירותו של חלקיק מוכר אך חמקמק בשם נייטרינו גבוהה ממהירות האור. עמיתיהם קיבלו את הידיעה המרעישה בספקנות נוקבת. סוכנויות הידיעות, לעומת זאת, רמזו שהוכח שאלברט איינשטיין עצמו טעה.

תחילה השאלה המעוררת עניין ציבורי: איינשטיין טעה או לא? השאלה הזאת נענתה כבר ב-31 במאי 1923, אז פירסם איינשטיין עצמו מאמר של שבע שורות, שכולו הודאה בכך שטעה במאמר קודם שלו, שבו מתח ביקורת על מחקרו של פיסיקאי עמית. זאת היתה טעות חישובית זניחה, אבל המשמעות של ההודאה בטעות היתה שעמיתו צדק. אותו עמית אף הניח את היסודות לניסוח התיאוריה על התפשטות היקום.

לאן נעלמה היכולת לקבל אחריות בפומבי ולהודות בשגיאה? יתרה מזו, מדוע חשוב לכל כך הרבה אנשים אם איינשטיין טעה או לא? הוא הרי הוא בן אנוש. אחת הסיבות לכך היא לדעתי, שבהעדר הנהגה משכנעת - פוליטית או מדינית, מוסרית או דתית - נוצרה כמיהה למשהו צרוף יותר, נכון תמיד, שימלא את הריק. המדע ואיינשטיין עצמו נשאבו לתוך אותו ריק. אם איינשטיין טועה, איך ימלא המדע את הציפיות שתולים בו? הריק מאיים לחזור.

אשר לעניין המדעי: האם איינשטיין טעה גם בהנחה שלו בנוגע למהירות המרבית של האור? על פי תורת היחסות הפרטית ובהתאם להנחות תיאורטיות נוספות, החלקיקים המהירים ביותר בריק הם בעלי מאסה אפס, ויש מהירות מרבית שבה הם יכולים לנוע. האור נישא על ידי חלקיקים הנקראים פוטונים, שככל הידוע עונים על תנאי זה. לכן המהירות המרבית שאליה יכול חלקיק להגיע בריק נקראת מהירות האור.

לעובדה שיש מהירות מרבית היו השלכות מרחיקות לכת, ששינו את התפישה בנוגע למרחב ולזמן. כל אחד מהם בנפרד אינו מוחלט אלא יחסי. רק שילוב שלהם זכה למוחלטות. התחזיות המפתיעות שנבעו מכך אושרו בזו אחר זו במשך עשרות שנים. אין פלא שבמקום חיבוק תומך, המדענים שמדדו את מהירותם של חלקיקי הנייטרינו התקבלו בפנים חמוצות.

המדע נותר פתוח למהפכות בחזית הידע הניסיוני, שבה המדענים עסוקים בחקר תופעות חדשות, אבל הוא מגלה ספקנות עמוקה בכל נוגע למהפכות בעורף גוף הידע המצטבר. במדע, העורף אמור להיות מוגן. ייחודם של חלקיקי הנייטרינו הוא, שתכונות רבות שלהם נמצאות עמוק בעורף הידע, בעוד שתכונות אחרות ניצבות בחזית הפרומה של המדע. אלו חלקיקים שאיננו מבינים עד תום.

הצעד הבא של הפיסיקאים העוסקים בניסויים יהיה לבחון בפרטי פרטים את המדידות שנעשו ואת ההנחות שעמדו ביסוד ניתוח התוצאות - ובמידת הצורך לחזור על הניסוי. בקהילה המדעית רבים מפקפקים באפשרות שתוצאת הניסוי תראה שאכן אפשר לעבור את מהירות האור. זאת גם דעתי. אבל אם המדידות יעמדו במבחן של ניסויים בלתי תלויים נוספים, פיסיקאים עיוניים ינסו לבחון בעין ביקורתית את הנחות היסוד של הפרדיגמה שליוותה אותנו לאורך המאה ה-20, לפרק אותן ולהרכיבן מחדש.

השבוע שבו מוענקים פרסי נובל מתחיל מחר. זאת הזדמנות להכיר תודה על כך שזכינו להבין ולו חלק קטן מאופן הפעולה של היקום. או כך נדמה לנו.

הכותב הוא פרופסור לפיסיקה תיאורטית של חלקיקים אלמנטריים, ומנהל המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו