בנג'מין ויינטל
בנג'מין ויינטל

הקביעה של מחברי דו"ח פאלמר - ועדת האו"ם שבדקה אם היתה לישראל הזכות לפשוט על ספינות המשט לעזה במאי 2010 - כי הסגר הימי שמוטל על עזה אינו הפרה של החוק הבינלאומי, רק ממחישה עד כמה הקונסנסוס הפוליטי באיחוד האירופי הוא אנטי-ישראלי. האם בעקבות פרסומו יבטלו ממשלות האיחוד את החלטותיהן נגד ישראל ויחזרו בהן מהצהרותיהן נגדה בעניין המשט?

אחרי שישראל עצרה את ה"מאווי מרמרה" - ספינה בחסות טורקית שהשתתפה במשט שניסה לפרוץ את הסגר הימי החוקי על עזה - תקף אותה נשיא הפרלמנט האירופי, יז'י בוז'ק. לדבריו, היתה זאת "הפרה ברורה ובלתי קבילה של החוק הבינלאומי, ובמיוחד של אמנת ז'נווה הרביעית".

מדור הזירה

הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג, גינה פה אחד את ההשתלטות על ה"מאווי מרמרה" ועל תומכי הג'יהאד הטורקים שהיו על סיפונה. חברי מועצת העיר וינה מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ממפלגת הירוקים ומהמפלגה השמרנית חברו למפלגת החירות - מפלגה ימנית קיצונית עם קשרים לתנועה הניאו-נאצית - כדי למתוח ביקורת על פעולתה של ישראל. הגינוי האוסטרי פורסם עוד ביום ההשתלטות, ואילו הפרלמנט הגרמני חיכה חודש עד שעשה זאת.

ברנאר קושנר, שהיה שר החוץ הצרפתי בעת שישראל עצרה את המשט, אמר כי הוא "מזועזע עמוקות" מהאירועים, וכי "דבר אינו מצדיק את השימוש באלימות כזאת, שאותה אנו מגנים". ממשלת איטליה פירסמה תגובה פאבלובית דומה ושר החוץ האיטלקי, פרנקו פראטיני, הצהיר כי הוא "מגנה בכל החומרה הריגתם של אזרחים". ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, אמר כי ההשתלטות על הספינה היתה פעולה "בלתי מתקבלת על הדעת".

דו"ח פאלמר מציין כי "ישראל ניצבת מול איום ביטחוני מצד קבוצות חמושות בעזה", ומוסיף כי "הסגר הימי הוטל כאמצעי ביטחון לגיטימי, כדי למנוע הכנסת נשק לרצועה בדרך הים. יישומו עמד בדרישות החוק הבינלאומי". הדו"ח מציין את ההתנגדות האלימה של הג'יהאדיסטים הטורקים על סיפון ה"מאווי מרמרה", ומאשר כי מארגני המשט "נהגו בצורה חסרת אחריות כאשר ניסו לפרוץ את הסגר הימי".

בתחילת יולי 2010 חברו המפלגות הדמוקרטיות הגדולות של גרמניה, ובהן המפלגה הנוצרית דמוקרטית בראשות אנגלה מרקל, למפלגת שמאל קיצונית אנטי-ישראלית ששלחה שני נציגים ל"מאווי מרמרה", וגינו את ישראל בבודנסטאג. לאחר פרסום דו"ח פאלמר אמרה החוקרת מלודי סוכרביץ' - ישראלית לשעבר המתגוררת בגרמניה ומייצגת בדעותיה את קולה של ישראל בדיון על המדיניות הדיפלומטית של הרפובליקה הפדרלית - כי המסמך "מספק הזדמנות למחוק את השגיאה הפוליטית".

בינתיים איים ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, לשלוח ספינות מלחמה שיתעמתו עם ישראל במזרח הים התיכון. תגובתה המוגזמת של אנקרה מלמדת רבות על המורכבות של האיום האיסלאמי נגד ישראל. כגוף בעל קשרים עם טורקיה, כמו גם עם ישראל, האיחוד האירופי הוא צומת חשוב במשבר שבמרכזו פרשת המשט. האיחוד יכול לטפח את קשריו עם מדינה שמייצגת את מיטב הערכים המערביים הדמוקרטיים, ישראל, או להמשיך להתקרב למדינה שבה איסלאם פוליטי הולך ומקצין, טורקיה.

אם למדינות האיחוד יש כוונה רצינית לדון באופן אובייקטיבי באינטרסים הביטחוניים של ישראל, הן יכולות לכל הפחות להתנצל על הביקורת המוגזמת והמוטעה שמתחו על הפעולות שנקטה בים התיכון. אפילו האו"ם פסק כי פעולות אלה הן צעדים לגיטימיים של הגנה עצמית.

הכותב חבר ב"קרן להגנת דמוקרטיות"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ