בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תלמדו צניעות מנפאל

52תגובות

קטמנדו

יש מעט מקומות רועשים ושוקקי חיים כמו כיכר דורבר בלב העיר קטמנדו, בירת נפאל. בכל רגע נתון מנסים מאות בני אדם לחצות את כבישיה המשובשים, כשעשרות מכוניות מצפצפות בקולי קולות ומסביב הפגודות והמקדשים עמוסים ברוכלים, קבצנים ומתפללים. ערב רב של ריחות, קולות וצבעים אפוף כולו בפיח ואבק ממלא את העיר, שעדיין לא אספה את שבריה ממשברי העשורים האחרונים.

והנה, בצהרי יום שלישי השתרר כמעט שקט בכיכר, כששיירה של מכוניות חצתה אותה. אפילו מוכרות הירקות העייפות התרוממו מהמרבדים שלהן. כעבור כמה שניות החלו להישמע קריאות: בבוראם מוסטנג, בבוראם מוסטנג.

היתה זו שיירת ראש הממשלה החדש של נפאל, ד"ר בבוראם בהטרי, שחצתה את הכיכר. לא בכדי הצמידו לו ההמונים את הכינוי "מוסטנג". אחד הצעדים הראשונים שעשה היה לוותר על רכב השרד היקר ששירת את קודמיו ולעבור לכלי רכב זול יחסית, גולצ'ה מוסטנג. המכונית מיוצרת בנפאל מרכיבים המיובאים מסין ומהודו, ועד היום כמעט שאין לה קונים במדינה, גם לא מבין אלה שיכולים לרכוש אותה.

אף שאין למכונית מיזוג (נקודה מאוד כואבת לנוכח האקלים וזיהום האוויר של קטמנדו), ולמרות התנגדות אנשי האבטחה שלו, התעקש בהטרי על כלי הרכב הזה. "אם אני אשתמש ברכב זול, כל שאר פקידי הציבור ישתמשו ברכב זול וזה יקטין את ההוצאה הציבורית", הסביר לעיתון המקומי "רפובליקה", "אבל חשוב יותר, זה ישמש דוגמה לצניעות ולחשיבות של רכישת מוצרים מתוצרת מקומית, כדי לסייע למדינתנו להתגבר על המשבר הכלכלי שהיא מצויה בו".

תרועות ההמונים בכיכר ל"בבוראם מוסטנג" אינן מובנות מאליהן. עד היום, למרות המשבר הכלכלי הקשה שנפאל מצויה בו, גיבורי התרבות היו - ממש כמו אצלנו - בעלי ההון רבי הרהב. כולם רצו לדמות להם ולחיות כמותם. בעיר שכמעט כל כבישיה הרוסים עד יסוד, ותושביה חיים בתוך ענן פיח ובין ערימות אשפה, הם נסעו ברכבי שטח יוקרתיים תוצרת חו"ל, כשהמיזוג מפריד ביניהם לבין מוראות הרחוב.

נבחרי הציבור החרו החזיקו אחריהם והשתמשו באותם סמלי סטטוס: הם השתכנו בשכונות סגורות, מאחורי חומות גבוהות, כשהם נהנים מאספקת חשמל קבועה, בעוד שאר תושבי העיר סובלים מהפסקות חשמל ארוכות מדי יום ורבים גרים בבתים ללא חשמל כלל. נדמה שכולם רצו כרטיס כניסה למועדונים הסגורים של בעלי ההון בקטמנדו, על הקפטריות הממוזגות, הבריכות הנאות והמדשאות המטופחות.

התמיכה העצומה בצעד הסמלי של בהטרי, שמקבלת ביטוי גם בתקשורת המקומית, מסמלת שינוי עמוק בהלוך הרוח הציבורי. ראוותנות, אגואיזם ותאוות בצע נתפשים כמגונים.

בישראל השינוי הזה קיבל ביטוי מוחשי במחאת הקיץ האחרון, כשהציבור זעק נגד תרבות הרהבתנות וההון שהשתלטה עלינו, וההמונים עברו מהערצה לדרי מגדלי היוקרה בתל אביב לביקורת עליהם. יש לקוות כי גם נבחרי הציבור שלנו ומשרתיו, שרוממות המחאה בגרונם, יעשו כמעשה בהטרי: יוותרו על המכוניות היוקרתיות ועל כרטיסי הכניסה למועדונים הסגורים, וישובו לחיות כפי שחי רוב העם. בצניעות ובסולידריות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו