בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עזבו את גילה

29תגובות

בניסיון להתחנף לציבור ולנסוך בכולנו ביטחון בצדקת הדרך, התחרו ביניהם הפוליטיקאים והפרשנים בימים האחרונים בהפרחת גוזמאות ביחס לחוסר הסבירות של ההחלטות במליאת האו"ם.

אמרו שבעצרת הכללית ניתן להעביר החלטה שיום הוא לילה, או שהשמש זורחת במערב. למרבה האירוניה, הדברים מלמדים על הדוברים יותר מאשר על האו"ם. הם מבטאים נאמנה את המצור המנטלי, שרבים בציבור הישראלי בחרו לדחוס את עצמם לתוכו. מצור שמונע מאתנו להבין את המציאות שישראל מחוללת בגדה מזה עשורים, וביתר שאת בשנה האחרונה, מאז תמה הפארסה שנקראה בזמנו "הקפאת הבנייה בהתנחלויות".

למרות מאמציהם המגושמים של נתניהו ויחצ"ניו לפמפם את המלה "ביטחון" ברור שלא בענייני ביטחון עסקינן, כי אם במאבק על "זכותה" של ישראל להמשיך לאנוס את המרחב הציבורי והפרטי בגדה. ספק אם יש כיום אדם רציני אחד, מהימין המתנחל ועד השמאל הרדיקלי, המאמין שיש זיקה בין פעילות ההתנחלות התזזיתית של ישראל ובין שיקולי ביטחון.

נניח בצד את העובדות המוכרות, למשל, שמאז חתימת הסכם אוסלו ישראל שילשה את מספר המתנחלים, מ-110 אלף ל-330 אלף; נשכח גם מאלפי יחידות הדיור שבנייתן החלה בשנה האחרונה במזרח ירושלים ובהתנחלויות, שישראל החליטה חד-צדדית כי הן חלק מהגושים - אלה שבכל מקרה (לפי בנימין נתניהו כמו גם ציפי ליבני ושלי יחימוביץ') אינם נתונים למו"מ.

אפשר להתמקד לצורך הדיון רק בהתנחלויות המכונות "מבודדות" ובשטחים שביניהן. אלה האזורים שנתניהו מנסה לשכנע, שהוא מתחנן בפני הפלסטינים זה שנים לקיים מו"מ על עתידם, אך ללא הועיל.

להלן רשימה חלקית של התנחלויות, שבהן החלה בשנה האחרונה בניית קבע של מאות יחידות דיור: סוסיא (הכשרת שטח), כרמל, קרית ארבע, כרמי צור, תקוע, נוקדים, מצפה יריחו, מעלה מכמש, כוכב יעקב, אדם, עפרה, בית אל, כוכב השחר, דולב, טלמון, ניל"י, נעלה, עטרת (הכשרת שטח), שילה, עלי, ברכה, עינב, אבני חפץ ומשכיות. לא יהיה זה מופרך לומר כי מדרום הגדה ועד צפונה יש תנופת בנייה, שכמוה לא נראתה בהתנחלויות זה כמה שנים.

וזה עוד בטרם נדרשנו להשתוללות במאחזים. במאחז מצפה כרמים, למשל, ממזרח להתנחלות כוכב השחר, הוקמה בשנה האחרונה שכונה של 16 בתי קבע, שרובם נבנו על אדמות פרטיות השייכות לפלסטינים מהכפר השכן דיר ג'ריר. זה נעשה בידיעת הרשויות (שבחרו כרגיל להעלים עין).

לזה יש להוסיף את המהלך שיוזמת הממשלה להכשרת רוב המאחזים ובראשם היובל וחרשה, תוך ניצול ההזדמנות להתנפל על עוד מאות דונמים סביבם, שהוכרזו לאחרונה כ"אדמות מדינה", ואת ההשתלטויות הפיראטיות על אדמות חקלאיות, שהיו בעבר מעובדות על ידי פלסטינים שנושלו מהן. רק כך אפשר להבין את המציאות באותם חלקים של הגדה, שעל עתידם ממשלת נתניהו משתוקקת לדון עם הפלסטינים.

באחרונה הוכח שרוב מדינות העולם יודעות להבחין בין יום ובין לילה. למגינת לבה של הממשלה, הן גם מבחינות בין עם המגדיר את צרכיו ועתידו בעצמו, לבין עם החי בתנאים של נישול ואפליה, המתבססים על מערכת ביטחון, שרוב אונה ומשאביה מוקדשים להגנה על מציאות מושחתת.

הצצה על המציאות הזאת, שהפלסטינים מכירים היטב, שכן היא נשקפת מחלונותיהם, עשויה להסביר מדוע הם פנו לאו"ם וזנחו את המו"מ, שמאפשר לישראל להמשיך לגזול בנחת חלקים גדלים והולכים של הגדה. זוהי הדינמיקה שהתמסדה ב-18 השנים שחלפו מאז חתימת הסכם אוסלו. דינמיקה שבה, להבדיל ממעשיהם של הפלסטינים, כל מעשיה של ישראל נעשו תמיד על טהרת הדו-צדדיות, תוך תיאום מושלם בין שני הצדדים המעורבים בעניין: ממשלת ישראל מחד והמתנחלים מאידך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו