לטובת הבדווים

ליעד אביאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליעד אביאל

ממשלת ישראל נתנה לפני שבועיים אור ירוק לתחילתו של תהליך פורץ דרך להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב. עד לוועדת גולדברג הקונצפציה השלטת היתה שהפזורה הבדווית צריכה להתכנס בתוך היישובים הקיימים. כיום, עם תוכנית ההסדרה, התהפכה המגמה: שני שלישים מתושבי הפזורה יישארו בקרבת מקום מגוריהם היום, ורק שליש יעבור.

יש ספקנים בתוכנו הרואים במעבר עקירה, וסבורים שמדובר במדיניות אטומה הפוגעת בזכויות אדם. אך האם מי מהם טרח לברר מיהי אותה אוכלוסייה שתעבור ממקומה? חלק מהאוכלוסייה שאמורה להתפנות, תתפנה מרצון. מרביתם רוצים לעבור למקום חדש ומשוועים לקבל מגרש עם חיבור לתשתית מים וחשמל.

קחו לדוגמה את תושבי ואדי אל-נעם, היושבים בסמוך לכביש 40 ולמפעלי רמת חובב. כיום חיים בפזורה זו יותר מ-10,000 תושבים החשופים לזיהום אוויר כבד, וחיים בלא מים זורמים, חשמל ותשתית ביוב. המדינה פועלת ליישובם מחדש מחוץ לתחומי ההשפעה הסביבתית של המפעלים. נציגי הרשות להסדרת ההתיישבות נמצאים בקשר יומי עם התושבים, ומנסים להגיע לפתרון מוסכם. הפערים ניתנים לגישור. הבדווים מבינים שעליהם לעבור למקום בטוח יותר.

רועי צ'יקי ארד מביא טענות של תושבים בוואדי אל-נעם, כי "דו"ח פראוור, שנועד לפתור את בעיית הכפרים הלא מוכרים בנגב ולהזיז אותם ממקומם, לא נותן להם אפשרויות הגיוניות. הוא דורש מהם לעבור לשגב שלום, יישוב עירוני, והם אנשי כבשים" ("הארץ", 20.9). אולם התוכנית מדברת בפירוש על פיתוח שכונות בעלות אופי כפרי, הכוללות שטחים למכלאות צאן ולמרעה. איש אינו רוצה לעייר בכוח, איש אינו מבקש מהבדווי להפסיק לגדל את הצאן שלו.

כאשר כל הבדווים בנגב יזכו לתשתיות של מים, חשמל, ביוב, מדרכות ותאורה, כיאה לאזרחים במדינת ישראל, בטוחני כי גם רמת החינוך במגזר תשתפר, מגוון אפשרויות התעסוקה יגדל, והאבטלה תרד. רק אמון הדדי ושיתוף פעולה יאפשרו לחלץ את המגזר הבדווי ממצוקתו, ולהצעיד את הנגב ותושביו קדימה.

הכותב הוא דובר הרשות להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ