בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הופקרנו

59תגובות

ההייתם פעם בלינץ'? האם נכחתם פעם במקום שבו המון שלוח רסן מכה ורודף ושוב מכה בכם ובחבריכם? האם ספגתם פעם אלימות פראית לנגד עיניים אטומות של שוטרים המתעלמים מקריאות נואשות לעזרה? האם הרגשתם פעם מופקרים? הסיפור הבא מתחיל בדם, אך עיקרו הוא ההפקר.

מה שהתרחש בליל שבת שעברה בכניסה להתנחלות ענתות היה פוגרום. לינץ'. אין שם אחר לתת לאירוע שבו מאות גברים מגודלי גוף מכים באמוק ורודפים במשך שעה ארוכה אחרי קבוצה לא אלימה של פעילות ופעילים. אין דרך להעביר למי שלא היה במקום את איימת החושך היורד. לא במלים, לא בתמונות, אפילו לא בסרטים. הם באו כדי לפוצץ, לפרק, אולי להרוג. הם השתמשו בידיים, ברגליים ובשיניים. באבנים, בצינור ובסכין. הם כיוונו אל הצלמים, אל נשים, אל צעירים ואל מבוגרים. הם הורידו אל האדמה והלמו בבודדים שרועים ומוקפים. הם זינבו במי שניסה לסגת, רדפו אחרי המוכים.

וכל זה נעשה לעיני שוטרים, שלא עשו דבר כדי למנוע פגיעה בנפש. כל זה עבר, ככלל, בקול דממה דקה.

מי שהפקיר בצהרי שישי את בני המשפחה הפלסטינית שבאה לעבד את אדמתה לא היו הפורעים ששלחו את חבריה לבית החולים. מי שהתיר להמון לעשות שמות בפעילי "סולידריות שייח ג'ראח" ו"תעאיוש" שהתייצבו במקום בערב נמצא מחוץ למעגל המכים. הם את שלהם עשו, אך הם עצמם רק צלע במבנה רב שכבתי.

כיצד להסביר את התעלמות השוטרים שנכחו במקום? את העובדה שלא ידעו, שלא חשבו, שתפקידם הוא לעצור את הפוגרום? אולי תרמה לכך העובדה שלא "מרזלים" מתגוררים בענתות. לא "נוער גבעות" או "עשבים שוטים". עמישראל חי שם, ירושלמים לשעבר ששידרגו את עצמם אל התנחלות "איכות חיים", ואנשי משטרה, שזכו לקבל במקום תנאי רכישה מועדפים. מקצת הפורעים - על פי החשד העולה מעדויות וראיות שנאספו בימים האחרונים - הם שוטרים שבאותה שעה לא היו בתפקיד.

ואולי זו השנאה, הטבועה עמוק, כלפי "ערבים", כלפי "שמאלנים". אולי השנאה היא שגם הקלה על יושבי תחנות המשטרה של מחוז ש"י, שקיבלו את הקריאות, לא להזדרז ולהפנות לשם כוחות. כי גם כשכבר הגיעו שתי ניידות, את מרב המאמצים מיקדו השוטרים בהודעה למוכים שהוצא צו שטח צבאי סגור, שאותו הם מפרים. יש לדעת: אלה התחנות שבהן הנפגעים אמורים להגיש את התלונות. אל אחת מהן, לדוגמה, הופנה אתמול חבר, שביקש לתקן את רכבו שהושחת. הוא נמנע בינתיים מלעשות זאת, מחשש שייתקל שם בתוקפים.

אין הגנה היום למי שאינו נמצא בצד של הממסד, במחנה הימין. ובהעדר הגנה כזאת מצד הגופים האמונים על שמירת החוק, מתגלגלת האחריות אל התקשורת, המביאה מידע אל הציבור.

כלי תקשורת שאינו מוצא לנכון לדווח על פוגרום בסדר גודל כזה הוא שותף למדיניות או למחדל ההפקרה. גם מי שמכנה זאת "עימות", "קטטה" או שאר מלים מכובסות המציגות הדדיות; ומי שמוותר על תפקידו לבדוק ולוודא את העובדות ומסתפק ב"הבאת הגרסאות"; ומי שבוחר להתייחס בביטול לידיעה, שבנסיבות אחרות, הוא יודע, היתה נהפכת מיד לכותרות ראשיות.

"להישאר נייטרלי לנוכח אי-צדק זה לבחור בצד המדכא", כתב דזמונד טוטו. הסיפור הזה מתחיל בדם, אך עיקרו הפקרות. היא המאפשרת עכשיו את הקזת הדם העתידית. כל מי שאינו זועק שותף לה.

הכותב הוא פעיל בתנועת "סולידריות שייח ג'ראח"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו