ללכת עד הסוף

מילואים, 21:30, ערוץ 2

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אהוד אשרי

המחשבה הראשונה שלי אחרי הפרק הראשון של "מילואים" היא - איך ייתכן שהאיש שביים את הסידרה הזאת הוא אותו אדם שביים את "הילד של דיאנה", דרמה ענוגה על פי סיפור של סביון ליברכט, ששודרה באותו ערוץ לפני כמה שבועות. בהרבה מובנים, "מילואים" היא היפוכה הגמור - דרמת אקשן קצבית, גברית-מאצ'ואיסטית, ישירה ומוחצנת עד כדי וולגריות, מבוססת על סיפוקים מהירים, רבת דמויות ועלילות, אנטי-אינטלקטואלית, ממש הוליווד על גדות הירקון. איך ייתכן שאותו במאי עשה בערך באותו זמן גם דרמה מעודנת ומאופקת, שבמרכזה גיבורה נשית מופנמת?

התשובה הראשונה היא שאורי ברבש הוא במאי מקצוען שנהנה מדרכי מבע מגוונות. התשובה השניה היא שמשהו קורה לו כשהוא עובד עם אחיו, התסריטאי בני ברבש. לפעמים נדמה שהמפגש המשפחתי מוציא מהאחים "חוויית בנים" משותפת, המאופיינת בסוג של זכריות תחרותית, כאילו חזרו יחד לתקופת ההתבגרות שלהם שבה "גבר" נבחן בשדה הקרב ובמיטה, לא בהכרח בסדר הזה. החוויה הזאת מולידה יצירות עמוסות טסטוסטרון, שבהן גברים מעדיפים לעשות ולפעול במקום לחשוב ולהרגיש. לצורך זה מספקים להם האחים ברבש קונפליקטים דרמטיים קיצוניים שדוחפים אותם מהר מדי ורחוק מדי להתנהגויות דרמטיות וקיצוניות. ככה זה עם בנים מתבגרים.

מדור הזירה

הנה, למשל, מה שהם בישלו לאקספוזיציה של בנצי (דרור קרן), סמג"ד במילואים. הצופים כבר יודעים שאשתו, תמרה (מרינה שוייף), בוגדת בו עם חברו לגדוד, סרן (מיל') ג'רי (נתי רביץ). הוא עוד לא יודע, אבל אל דאגה. הברבשים יגרמו לו לתפוס אותה על חם בדרך הכי דרמטית וישירה. הם לא מסתפקים בפחות. זה הולך ככה: בנצי עומד לעלות על מטוס לקופנהגן, כששיחת טלפון מבשרת לו על גיוס חירום של הגדוד. הוא יורד מהמטוס, חוזר הביתה, ואת כל השאר ראיתם בעשרות סרטים קודמים (כולל סצינת המשגל, השדיים החשופים ו"זה לא מה שאתה חושב"). ועוד לא הגענו לאמצע הפרק הראשון. אם זה לא מספיק, הבעל המקורנן והחבר המקרנן מוצאים את עצמם במכונית אחת בדרך למילואים. בדרמה של ברבשים אין הנחות. עימות חזיתי. הולכים עד הקצה.

או הסיפור של פיסטוק (אורי קלאוזנר), שמבקש להשתחרר מהמילואים משום שאשתו עומדת ללדת. הבעיה היא שכולם עסוקים מכדי להקשיב לו. מה יעשה? הוא לא יחזור הביתה ויודיע שיחפשו אותו. זה קטן על הברבשים. הוא ישלוף רימון, יוציא את הנצרה, ויאיים על כולם בפיגוע התאבדות המוני. עוד אחד שהולך עד הסוף. וזאת רק האקספוזיציה. תארו לכם איזה אקשן מחכה לנו בעזה.

זה לא אומר שהדרמה לא טובה. אחרי הכל, האחים ברבש הם בעלי מלאכה מנוסים ויעילים. ברבש הצעיר יודע לכתוב, ברבש המבוגר יודע לביים והשחקנים שבחרו יודעים לשחק מצויין (בעיקר דרור קרן ויגאל נאור בתפקיד המג"ד אביתר). זה אומר רק ש"מילואים" לא מצטיינת בעידון יתר או בניואנסים דקים. היא מעדיפה לירות פצמ"רים מאשר להשתמש בנשק מדויק.

אותו דין חל על המסרים שלה. "מילואים" באה לחזק את ערכי היסוד של הישראליות המרכזית בדרך הכי ישירה ובוטה: אהבת מולדת (צו 8 זה צו 8), אחוות לוחמים ("קיבלתי מכם יותר מאשר נתתי", אומר המג"ד ללוחמיו), צה"ל כצבא העם, ושאר הג'אז הזה. במובן זה היא מתלבשת ככפפת כחול-לבן על ידיה הפטריוטיות של הזכיינית "רשת", אחות חוקית ל"טירונות" ול"חדר מלחמה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ