בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כישלון השב"כ

15תגובות

המהפך הפוליטי של 1977 לא הביא לשינוי בדפוסי פעילות הסיכול של השב"כ במגזר היהודי, כולל בקרב הימין הקיצוני. השירות המשיך לפעול על פי אמות מידה ממלכתיות. השאלה היא אם זה גם מה שקורה היום.

התפישה השלטת בשב"כ היתה כי יש להישמר מפני חשיפת דרך פעילותו החשאית, כדי להפתיע את הצד השני. שני אירועים מהותיים סדקו את חומת הסודיות של פעילות השב"כ והעלו את המודעות והעירנות לפעילותו בקרב גורמי הימין הקיצוני. האחד, חשיפת "המחתרת היהודית", והשני - רצח ראש הממשלה יצחק רבין.

בעקבות חשיפת המחתרת היהודית נכתב רבות על שיטות הפעולה של השב"כ, כפי שלא היה בעבר. פרופסור אהוד שפרינצק הזהיר בספרו "איש הישר בעיניו" מפני התפתחות של אי-לגליזם בחברה הישראלית. לטענתו, בישראל נוצרה תרבות פוליטית המעודדת שימוש בכוח ואינה שוללת הפרות חוק, אם כל אלה נעשים למען מטרות קולקטיביות הנחשבות נעלות. בשל כך מתקבלים לדעתו אקטים של הפרות חוק, המערערים על עצם הדמוקרטיה, בהבנה ובסובלנות.

עד תחילת תהליך אוסלו פעילות הטרור מצד יהודים כלפי פלסטינים היתה בפרופיל נמוך יחסית. מאז תהליך אוסלו השתנו הדברים. נראה כי נבואתו של פרופ' שפרינצק מתגשמת. גורמים קיצוניים במגזר היהודי החלו לפעול באלימות כדי לסכל מהלכים שהתקבלו בהחלטות דמוקרטיות. רצח רבין היווה נקודת מפנה היסטורית. לפני כן היה קושי להאמין כי יהיה מי שיעז לפגוע באישיות ממלכתית בכירה. הסימנים המעידים שראש הממשלה עלול להוות יעד לפיגוע החלו להופיע כשנה קודם לכן, והיו בשב"כ שהתריעו, אך קולם לא נשמע.

בתכנון רצח רבין על ידי יגאל עמיר יושמו הלקחים מסיכול המחתרת היהודית. לפיהם, כדי להבטיח הצלחה יש לפעול באופן ממודר ביותר. בעקבות רצח רבין נהפכה פעילותו של השב"כ במגזר הימין היהודי הקיצוני לנושא המסוקר תקשורתית, והעירנות בקרב מושאי הכיסוי המודיעיני גברה.

בניגוד לאירועי טרור שבוצעו על ידי קבוצות מאורגנות, כגון המחתרת היהודית או "מחתרת בת עין", היו אירועי טרור נגד פלסטינים שבוצעו בידי מפגעים בודדים. אחד השיאים היה הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה ב-1994. היו גם מקרים שכוונו כלפי ערבים-ישראלים (נתן זדה בשפרעם, אלירן גולן בחיפה), וגם פיגועים בודדים נגד יהודים, כגון השלכת הרימון על ידי יונה אברושמי בהפגנת "שלום עכשיו" ב-1983, שבה נהרג אמיל גרינצוויג, והפיגוע שבוצע על ידי ג'ק טייטל כנגד פרופסור זאב שטרנהל ב-2008. רובם הגדול פוענח, בדרך כלל לאחר מעשה. בפיגועים יזומים על ידי בודדים קיים קושי מודיעיני משמעותי לסכלם.

כל עוד פעילות הטרור בוצעה על ידי קבוצות מאורגנות נראה כי קל היה יותר לשב"כ לזהות אותן ולסכלן. אולם בשנים האחרונות שינה הטרור היהודי את דפוסי פעילותו. הוא עבר לפעילות נרחבת ומבוזרת נגד אזרחים פלסטינים, רכוש פלסטיני והקדשיו, שבה מעורבים ככל הנראה מאות מאנשי הימין הקיצוני, ושההצלחה בסיכולה אינה ניכרת.

פעילות זו של המתנחלים, המכונה "תג מחיר", לא היתה מוכרת בעבר. כאמור מדובר בשיטת הפעילות מפוזרת המבוצעת במקומות שונים על ידי מספר גדול של פעילים, אשר לא בהכרח מתואמים. נראה כי מגמה זו מתחזקת ככל שפעילות הסיכול של השב"כ לא מביאה את המפגעים לדין ונכשלת ביצירת הרתעה.

לסיכום, כאשר היריב משנה את דפוסי פעילותו, נראה כי השב"כ מתקשה להיות אפקטיבי, בוודאי בטווח הקצר ובמיוחד כשאופן פעילותו איננו עוד בבחינת נעלם. בהעדר יכולת מודיעינית אפקטיבית מרסנת, ניתן לצפות להמשך והתרחבות פעולות "תג מחיר".

ועוד משהו. מעניין להיווכח כי באתר האינטרנט של הארגון ישנן סקירות רבות בתחום סיכול הטרור הפלסטיני, אך אין איזכור לסיכול פעילות טרור במגזר הימין הקיצוני אחרי 1967.

הכותב הוא בכיר לשעבר בשב"כ ודוקטורנט למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו