בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חסר דת אינו חסר לאום

118תגובות

שנת תשע"ב נפתחה בבשורה גדולה: בית המשפט המחוזי הכיר בזכותו של הסופר יורם קניוק להירשם ברשומות המדינה כ"חסר דת" ולמחוק את רישומו כ"יהודי". בעתירתו הסביר קניוק, שהיה מעדיף להירשם כישראלי בסעיף הלאום, אך הדבר אינו אפשרי עדיין, שכן הוא אינו יכול להציג תעודת המרה לדת אחרת.

משהו פה אינו מובן? אכן כך. שכן הנאמר סותר כל היגיון בסיסי: אם אדם מצהיר שהוא חסר דת - הכיצד אפשר לדרוש ממנו להוכיח שהוא המיר את דתו לדת אחרת? קניוק, מחבר "תש"ח", מסיק, כי מן ההחלטה החשובה של בית המשפט נובע, שהוא חסר דת אך שייך ללאום היהודי. האומנם? הכיצד והיכן קיים לאום יהודי במובחן ובנפרד מן הדת היהודית? הרי הגדרתו של אדם כ"יהודי" על פי חוקי מדינת ישראל קובעת, שאדם הוא יהודי אם נולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת. התנאי - להיוולד לאם יהודייה - הוא תנאי הלכתי. במלים פשוטות - תנאי דתי. על כן המסקנה - ולפיה התממשה הפרדה בין דת ללאום על ידי כך שאזרח ישראלי שנולד לאם יהודייה הורשה להירשם כחסר דת - נותרת על תקן של משאלת לב.

אך חשיבותו העצומה של פסק דינו של השופט גדעון גינת היא לא במה שאין בו אלא במה שיש בו, וגם במסקנות המתחייבות ממנו. קניוק הצהיר, כי בית המשפט "נתן לגיטימציה" לכל אדם לחיות לפי מצפונו. ליתר דיוק: הזכות הזאת - לא לגיטימציה - היא זכותו של כל אדם בישראל מתוקף הכרזת העצמאות ומתוקף חוק: כבוד האדם וחירותו, כפי שאומר זאת בית המשפט בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים.

אלא שאותה זכות יסוד מופרת בבוטות ובעקביות על ידי המדינה ומוסדותיה משחר כינונה, וכל המאמצים לתבוע ממערכת המשפט לאכוף את מימושה על מוסדות המדינה (כמו בשאלת ההכרה בלאום הישראלי) טרם זכו למענה והם מועברים מבית משפט זה לאחר: מבית המשפט העליון למחוזי, מהמחוזי לעליון וחוזר חלילה. בית המשפט המחוזי בירושלים החליט שנושא ההכרה בלאום הישראלי "אינו שפיט" והערעור על החלטה זו עודו ממתין להכרעה בעליון.

אשר על כן, ההחלטה של השופט גינת אינה קובעת קיום של לאום יהודי בנפרד מן הדת היהודית. קיום נפרד כזה אינו קיים לא על פי החוק ולא על פי השכל הישר. פירוש ההחלטה הינו, כי כל ישראלי שיצהיר על היותו חסר דת והוא בן לאם יהודייה יהיה בסטטוס של חסר לאום. תוצאה בלתי נסבלת? אכן כך. אלא אם כן יתעשת בית המשפט ויורה לזרועותיה הביצועיות של המדינה להכיר בקיומו של לאום ישראלי. לאום אחד ושווה לכל אזרחיה, בני הדתות השונות וחסרי הדת כאחת, כחובתה והתחייבותה בהכרזת המדינה ובחוקי היסוד שלה.

לא למותר להעיר, שהמדינה עצמה מכירה בלאום ישראלי במסמך אחד בלבד: הדרכון הישראלי. כמו שנאמר, היה אדם בצאתך ויהודי בביתך. תפישת היהדות הנאורה אינה מבחינה בין היות אדם יהודי לבין היותו אדם.

הכותבת היא עורכת דין ומגשרת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו