בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצלחתו של פורת

207תגובות

מרוב דברי שבח וקילוסין, כמעט התבלבלתי. האם מדובר באותו חנן פורת שגם אני מכיר? נכון, הוא היה אידיאליסט, כריזמטי, צנוע, אדם שפיו ולבו שווים. נכון גם, שהוא היה המנהיג הגדול של "גוש אמונים". אבל אין לשכוח, וזה החלק הטרגי בסיפור, שהצלחתו הגדולה - כיסוי הגדה המערבית בשטיח של יישובים ישראליים - היא גם האסון הנורא שנפל על עם ישראל.

אבא שלי נהג לומר שחנן פורת הוא איש מסוכן מאוד. הוא נראה נחמד כל כך, יפה כל כך, ועל פניו נסוך תמיד חיוך של שמן זית זך, עד שאתה מתבלבל, נשבה בקסמיו, ולא שם לב שהוא מוביל אותך בצלילי החליל שלו אלי אסון.

מעריציו ציינו השבוע את תרומתו הענקית למפעל ההתנחלויות בגדה. אבל פורת לא הסתפק ביהודה ושומרון. הוא היה מקסימליסט. הוא רצה הכל. כאשר מנחם בגין חתם על הסכם שלום עם מצרים, יצא נגדו בשצף קצף והצטרף לגאולה כהן שפרשה מהליכוד כדי להקים את התחיה. כי גם תמורת שלום עם מצרים אסור לוותר על אף גרגר חול בסיני. תארו לעצמכם את מצבנו ב-32 השנים שחלפו מאז בלי השלום (אפילו קר) עם מצרים: כמה חיילים היו נהרגים, כמה מלחמות היו פורצות, כמה עשרות מיליארדים היו מתבזבזים.

זו היתה גישתו של פורת גם בעניין פינוי גוש קטיף. מבחינתו גם רצועת עזה, על מיליון וחצי תושביה, היא שלנו, ואסור לוותר על אף רגב מרגביה, אפילו שזה לא ארץ ישראל.

מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים הבין פורת, שאם יצליח למלא את יהודה ושומרון בעשרות יישובים ובמאות אלפי מתיישבים לא תוכל אף ממשלה לפנות שטחים ולהגיע להסכם שלום, כי לאף ממשלה לא יהיו די כוח ומשאבים כדי לפנות מאות אלפי בני אדם. כך נישאר לעד ביהודה ושומרון - ונמשיך לחיות (ולמות) על חרבנו.

פורת ומשה לוינגר, בלהט המשיחי שלהם, החלו לממש את האסטרטגיה הזאת בתחנת הרכבת בסבסטיה, בחורף 75', כאשר שר הביטחון שמעון פרס נכנע ללחצים ונתן אישור להקמת יישוב זמני במחנה קדום. מהיישוב האחד הזה צמחו עד כה 150 יישובים, שהפכו את ישראל למדינת אפרטהייד מוקצה מחמת המיאוס בעולם, מאוימת מכל כיוון, בלי שנשאר לה (כמעט) ידיד אחד לרפואה; טורקיה מכה בנו, מצרים מגרשת, המלך הירדני מיואש, קנצלרית גרמניה נוזפת, ורק ברק אובמה עדיין סופג ותומך. אבל יש הישג אחד: אי אפשר להגיע להסכם שלום.

המשך הכיבוש והמעשים האכזריים בשטחים, מגזילת אדמות ועד שריפת מסגדים, מסכנים את עצם קיומנו. כי דעת הקהל העולמית פונה נגדנו, ובמשטרים דמוקרטיים דעת הקהל קובעת בסופו של דבר את דעת הממשל. ההתעללויות בשטחים עומדות גם בניגוד גמור לתורת המוסר של נביאי ישראל עמוס, ישעיהו וירמיהו, אבל פורת וחבריו מכירים רק את ספר יהושע.

להתיישבות בשטחים יש כמובן גם פן כלכלי. כי הבנייה המסיבית והיקרה שם באה באופן ישיר על חשבון הפריפריה בנגב ובגליל. בניית היישובים, התשתיות היקרות בהרים, סלילת הדרכים, מתן הדירות בחצי חינם, הוצאות האבטחה האדירות, ההקלות במס לתושבים ולמשקיעים, מתן זכויות היתר בחינוך, התקציבים הכפולים לרשויות המקומיות - כל עשרות המיליארדים הללו באו על חשבון תושבי הפריפריה ותקציבי חינוך, רווחה ותשתיות בתוך גבולות הקו הירוק. מתי נבין זאת?

פורת היה אמנם אדם ישר, בעל חזון, שאף הצליח לשנות את פני המציאות. אך כל זה רק מחזק את הצורך להתווכח עם דעותיו ומעשיו. ב"מצעד האיוולת", ספרה המפורסם של ברברה טוכמן, יש כמה דוגמאות להחלטות היסטוריות ששינו את פני המציאות - אך הובילו לאסון. מפעל ההתנחלויות בשטחים הוא פרק נוסף בספר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו