בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה לא הפייסבוק

4תגובות

נדמה שבכל הנוגע למחאה החברתית של הקיץ האחרון, יש מעט מאוד דברים שההסכמה עליהם רחבה כל כך, כמו האמירה שהרשתות החברתיות מילאו בה תפקיד מכריע. סימני שאלה ניצבים כמעט על כל היבט אחר של המחאה: החל בקשר בין צדק חברתי לכיבוש, דרך היכולת לתרגם אנרגיות אלה לשינוי מדיניות וכלה בתפקיד התקשורת. ואולם למעשה גם על הטענה ש"המחאה לא היתה יכולה להתקיים ללא פייסבוק" ראוי להציב כמה סימני שאלה. שורשיה של עמדה רווחת זו נטועים בדטרמיניזם טכנולוגי, התולה שינויים חברתיים עמוקים בשינויים טכנולוגיים, ורואה בהתפתחות טכנולוגית ערבות להתפתחות חברתית. עמדה כזאת מבטאת הערצה לטכנולוגיה ואמונה בלתי מסויגת בכוחה להיטיב את המצב האנושי.

אין חולק על כך שמארגני המחאה עשו שימוש נרחב ברשתות החברתיות, ושהיתה להן בולטות רבה במחאה. אך האם באמת מילאו בה תפקיד מכריע? מה טיב הזיקה בין טכנולוגיות רשת - רשתות חברתיות, אתרי שיתוף או מסרונים - לבין המחאה? הרי העובדה שהיתה נוכחות בולטת של טכנולוגיות אלה במחאה אין בה משום הסבר לתפקידן. הטענה שללא הרשתות החברתיות לא היתה יכולה להתקיים מחאה - רק בגלל שנעשה שימוש ניכר בטכנולוגיה זאת - שקולה לטענה שמחאה כזאת לא היתה יכולה להתקיים ללא הנעליים שבהן צעדו המוחים. קשר אסוציאטיבי או נסיבתי אינו מצביע בהכרח על קשר סיבתי. במלים אחרות, ייתכן שבמחאה נעשה שימוש מסיבי בטכנולוגיה, אך זאת לא מילאה תפקיד מכריע או מרכזי, אלא שימשה רק כלי גיוס יעיל.

זאת ועוד, נראה כי הטענה שקשה לראות כיצד היתה המחאה פורצת ומתמידה בלא הרשתות החברתיות, נובעת מזיכרון היסטורי קצר לגבי המאות האחרונות, אשר ראו מהפכות חברתיות ממושכות, עמוקות ורחבות יותר מגל המחאה בישראל. די להזכיר את המהפכה הצרפתית, המהפכה הרוסית, או מאבק השחורים בארה"ב, שהתרחשו בלא האינטרנט.

ובכל זאת, שתי העמדות - זאת הגורסת שהמחאה לא היתה יכולה להתרחש בלא האינטרנט, וזאת הגורסת שלאינטרנט היה תפקיד אינסטרומנטלי בלבד במחאה - מותירות טעם של החמצה. הבעיה נעוצה בכך ששתיהן מנסות לענות על שאלה המנוסחת באופן סיבתי, וגורמת לנו להחמיץ נקודה חשובה הראויה לבירור: האם הרשתות החברתיות שינו את אופי המחאה? האם בלעדיהן היתה המחאה שונה? שאלה זו ראויה לבירור אמפירי מעמיק, שמן הסתם יתקיים בזמן הקרוב. בינתיים, אני רוצה להציע את ההשערה, שהמחאה החברתית היתה גם היתה יכולה להתקיים בלא הרשתות החברתיות, ועם זאת הטכנולוגיה מילאה תפקיד חשוב בעיצוב אופיה.

ניתן להצביע על הבדלים מהותיים בין המחאה הנוכחית למחאות קודמות בעידן המודרני. המחאות החברתיות הישנות התאפיינו בהגדרות ברורות הן של סובייקט המחאה (למשל, מעמד העובדים או השחורים) והן של המטרה האופרטיבית שלה: ביטול הסדר החברתי הישן (קפיטליזם או משטר הפרדה גזעי). לעומת זאת, למחאה הנוכחית אופי נזיל ומרובה. היא מתאפיינת בריבוי קבוצות שלא בהכרח מסכימות זו עם זו ואינן מתגבשות לכדי סובייקט חברתי אחיד, וכן בהצבת מגוון עצום של נושאים ודרישות, שגם הן לא בהכרח מתיישבות אחת עם רעותה (למשל, הגברת התחרותיות לצד איסור על העסקת עובדי קבלן). במצב דברים כזה, תנאי יסודי להצלחת המחאה היה כינונה של שיחה - לא בין המוחים לבני פלוגתא שלהם, כי אם בינם לבין עצמם.

לכן המחאה הנוכחית התאפיינה בעיקר בצורך בשיח שיגדיר (וישוב ויגדיר כל העת) מהן המטרות והיעדים שלה. אנשים נדרשו להקשיב, ללמוד, להביע דעה, ואולי יותר מכל - להמציא שפה חדשה. בהקשר זה שמור תפקיד מרכזי לטכנולוגיית הרשת, המאפשרת (בכוח, גם אם לא בפועל) לכל אחד להישמע, ויוצרת מרחב ציבורי שאינו נשלט באופן מונופוליסטי על ידי המדינה או בעלי ההון. במובן זה, מילאו מאהל רוטשילד והרשתות החברתיות תפקיד זהה: לאפשר שיחה.

ודוק, חשוב לא פחות מהיכולת של הרשתות החברתיות לאפשר שיחה (יכולת השנויה עדיין במחלוקת) הוא הדימוי שלפיו רשתות אלה הן כלי יעיל לקיום מרחב ציבורי משתתף, דמוקרטי ופופוליסטי, שבו כל אחד יכול להישמע. במלים אחרות, השימוש הנרחב ברשתות החברתיות היה חיוני כדי לכונן מראית עין של מחאה דמוקרטית ופופולרית, בתנאים של חוסר בהירות לגבי הסובייקט המוביל את המחאה ולגבי מטרותיה. במובן זה, הרשתות החברתיות היו גם מטפורה מרכזית למחאה: הסובייקט היה לחבר ברשתות החברתיות והמטרה גובשה בשיחה המונית, המנוהלת באופן בלתי הייררכי, וללא ניהול מרכזי.

ד"ר פישר מלמד במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו