בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא על הסוכן לבדו

4תגובות

לבני דורי, יום הכיפורים לעולם כבר לא יהיה רק יום הצום, התשובה והסליחה. בעבורנו, זה 38 שנים, יום הכיפורים הוא יום פתיחת המתקפה המשולבת של צבאות מצרים וסוריה בסיני ובגולן. זהו יום המחדל המפורסם, היום שבו חטא אגף המודיעין בצה"ל באי מתן ההתרעה במועד.

בתחום המודיעיני אין חולקים על כך שאמ"ן היה שבוי בקונצפציה, ועל אף ידיעות רבות וטובות (ולא רק ממקורות המוסד) נמנע מהצגת איום המתקפה בסבירות גבוהה, עד לפנות בוקר של השישי באוקטובר. וזאת, כאשר באותם ימים היה המודיעין הצבאי האחראי הבלעדי על המחקר ועל ההערכה המודיעינית. אחריותם של גורמים אחרים בקהילה הצטמצמה לתחום האיסופי.

זה מספר שנים מתנהלת "מלחמת עולם" בכל הנוגע למקור המוסד הבכיר, אשרף מרוואן. אלוף בדימוס אלי זעירא, ראש אמ"ן ב-1973, משוכנע כי מרוואן היה סוכן שהושתל ונבנה על ידי המצרים כסוכן צמרת, ונועד לשרת את תוכנית ההונאה הגדולה לקראת המתקפה המשולבת של שני הצבאות. בכך, הוא מנסה אולי להסיט במידת מה את האחריות לטעות מאמ"ן למוסד.

בהקשר זה מואשם זעירא גם בחשיפת שמו של מרוואן. חשיפת זהותו של מקור מודיעיני היא דבר שלא ייעשה בקהילת המודיעין. זעירא מכחיש אחריות לחשיפה, אך עם זאת הוא איננו רואה פסול בחשיפת זהותו של סוכן אויב שתול. תארו לכם שהיינו עוצרים את מרוואן ומעמידים אותו לדין, כלום היתה זהותו נשארת חסויה - הוא שואל.

ההיה אשרף מרוואן שתול או סוכן צמרת? חוששני כי לעולם לא נקבל תשובה חד-משמעית לשאלה זו. אחד הצעדים הראשונים שנקטתי, עם כניסתי לתפקיד ראש אמ"ן באפריל 1974, היה ליזום בדיקה נוספת בעניין אמינותו של מרוואן, אך גם תוצאות בדיקה זו לא היו חד-משמעיות.

אין ספק שמבחינת קהילת המודיעין היה אשרף מרוואן סוכן צמרת. בצדק יש מי שמגדירים אותו כמקור הבכיר ביותר שעמד לרשותנו מבין מקורות ה"יומינט" (מקורות המודיעין האנושי). אין ספק כי מכלול הידיעות והמסמכים, שהעמיד לרשות המודיעין הישראלי בשנים שבהן שירת אותנו עד המלחמה, היה איכותי ביותר. ניתן להגדירו כ"חלום המתוק" של כל שירות מודיעין. אלא שאין בכך כדי להעיד על אמינותו. אם ייעודו היה אחד ויחיד - לשרת את ההונאה וההפתעה לקראת 6 באוקטובר - אזי רק כך יכלו המצרים להשיג זאת. האיכות יוצאת הדופן של המסמכים שהעביר שיכנעה את כל מפעיליו, ולאו דווקא אלה שבמוסד. להיפך - בראש וראשונה את מתחקריו באגף המודיעין.

ועוד הערה אחת בעניינו של אשרף מרוואן. חסידיו בישראל זוקפים לזכותו את ההתרעה שניתנה, אמנם ברגע הכמעט אחרון, על המתקפה הצפויה. התרעה זו על המתקפה (אף כי נקב בשעת פתיחה לא נכונה), כך טוענים ה"חסידים", היא שהצילה את רמת הגולן. מרווח השעות הקצר אכן איפשר להתחיל בגיוס המילואים ולהפוך את הקערה בזירה זו על פיה.

ואולם, בנקודה זו לא רק שאינני מסכים עם אותם "חסידים", אלא שאני מבקש להצביע על סכנה גדולה, שעלינו להיות ערים לה ולהישמר מפניה גם בעתיד - וזו סכנת ההסתמכות הכמעט אובססיבית על "מקור צמרת". לרשות גורמי המחקר וההערכה עמדו ידיעות רבות - הן ממקורות חיל המודיעין והן ממקורות אחרים של המוסד. ידיעות אלה איפשרו ואף חייבו כוננות וגיוס מוקדם של כוחות המילואים לפחות כשבוע לפני יום הכיפורים. אלא שהתלות במידע שיגיע מאשרף מרוואן דחקה הצדה כל מקור אחר. הדוגמה הבולטת ביותר היתה ידיעה ממקורות חמ"ן שנכנסה למערכת בצהרי יום שישי (5 באוקטובר, כ-16 שעות לפני התרעת מרוואן) ואשר דחו את הפצתה, עד "שיתקבל הדיווח מפגישת ראש המוסד עם סוכן הצמרת".

כולנו מתפללים, כי לעולם יעמדו לרשות המודיעין "מקורות צמרת", אך אל לנו להתעלם מן הסכנה הנוראית של ההסתמכות המוגזמת עליהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו