בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ערבי בן הלאום היהודי

22תגובות

מתוך שלל התגובות והדיונים שעוררה בציבור החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - להתיר לסופר יורם קניוק להירשם במרשם האוכלוסין כחסר דת - עולה הרושם, כי השלכותיה האזרחיות של החלטה זאת נוגעות בעיקר ליהודים שבקרב אזרחי המדינה. ואולם, לאמיתו של דבר, בבואו לאפשר בעקיפין את ההגדרה המחודשת של הלאום הריבוני היהודי של המדינה שלא על היסוד הדתי - עשוי פסק דין קניוק להניע את המהלך שיכיל את כלל אזרחי המדינה, בלי הבדל דת, במסגרת לאום ריבוני זה.

"אני יכול להיות חסר דת אבל יהודי בלאום שלי", אמר בהתרגשות האזרח הישראלי יורם קניוק בעקבות פסק הדין. בה במידה, מאחר שפסק הדין בעניינו עירער, ולו בעקיפין, על התפקיד המחייב של מרכיב הדת היהודית בהגדרת הלאום היהודי - אפשר שמעתה ואילך לא רק אזרחי ישראל בני הדת היהודית, אלא גם אזרחי ישראל בני הדת המוסלמית, הנוצרית או הדרוזית יוכלו, אם ירצו, להגדיר את זהותם הלאומית כיהודית. בכך יצטרפו אל הלאום הריבוני של ישראל.

האם נוכל לשוות בנפשנו במלוא הרצינות את קיומו של לאום יהודי אזרחי, הכולל בתוכו בני דתות, תרבויות וקבוצות אתניות שונות? האין זאת סתירה פנימית אבסורדית שהדעת אינה סובלת? האין מדובר, אחרי ככלות הכל, בתסריט אימים פוסט-ציוני? את מקצת התשובות לתהיות אלה מספקות לנו התפישות הנשכחות של אבות הציונות. כך, במאמרו "לקראת המדינה היהודית" ("הפועל הצעיר", 16.12.1947), שבו הציע לקרוא למדינה היהודית העתידית בשם "יהודה", קבע יצחק בן-צבי, כי "יכונו אזרחי המדינה הזאת בשם 'אנשי יהודה' או יהודים, בלי הבדל דת וגזע".

אין זה סביר, ואין זה נחוץ, כמובן, להעלות כיום על הדעת את שינוי שם המדינה מ"ישראל" ל"יהודה". ואולם, מן הראוי לתת את הדעת על הטבעיות הגמורה שבה העלה על דעתו בן-צבי את המושג האזרחי "יהודים בלי הבדל דת וגזע".

בדומה למנהיגים מרכזיים אחרים של התנועה הציונית, היה זה מובן מאליו בעיני בן-צבי כי על הלאום הריבוני היהודי המודרני להפוך, במוקדם או במאוחר, מלאום אתני-דתי ללאום אזרחי ביסודו, שיפתח לרווחה את שערי הכניסה אליו לפני כל אזרחי המדינה - "בלי הבדל דת וגזע". והנה, בעשור השביעי לקיומו, תודות לנחישותו של סופר בישראל ואומץ לבו של שופט בישראל, נקרתה לפני הלאום המדיני היהודי ההזדמנות המיוחלת להגדיר את עצמו מחדש מבחינה חוקתית כלאום ארצי אזרחי.

את ההזדמנות הזאת אסור להחמיץ: בשעה שכנסת ישראל, ביוזמת מסלפי המסר האזרחי של הלאומיות הציונית, מבקשת לקדם את חקיקת חוק יסוד: ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - כל מי שהמורשת האזרחית של הציונות יקרה ללבו צריך לחשוב על יוזמת חוק יסוד: הלאום האזרחי היהודי, אשר יתיר לכל אזרח ישראלי, "בלי הבדל דת וגזע", להגדיר את עצמו כיהודי ולהצטרף אל הלאום הריבוני של מדינת ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו