בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדמגוגיה של שלי

188תגובות

"אפשר לעבוד על חלק מהציבור כל זמן או על כל הציבור חלק מהזמן, אבל אי אפשר לעבור על כל הציבור כל הזמן", אמר לפני כ-150 שנה אברהם לינקולן, אחד הנשיאים החשובים בתולדות ארצות הברית. אבל נראה שהיום יש אצלנו פוליטיקאים החושבים אחרת. הם משוכנעים שיוכלו לעבוד על כל הציבור כל הזמן, וגם לצאת מזה טוב. אחת מהם היא שלי יחימוביץ', שנבחרה באחרונה ליו"ר מפלגת העבודה. היא משוכנעת שלציבור אין זיכרון ואין הבנה, ולכן היא יכולה לעבוד עליו בגדול.

לפני ארבעה חודשים, כשמחאת הקוטג' היתה בחיתוליה ולא היה ברור כלל שתצליח, התנגדה יחימוביץ' למחאה. היא כתבה בבלוג שלה: "ממחאת הקוטג' אני פחות מתלהבת", והוסיפה הסבר לפיו הורדת מחיר הקוטג' תפגע בעובדי תנובה, כי ברגע שהמחיר יירד, מנהלי תנובה יורידו את שכר העובדים.

ראו עד היכן יכול להגיע חוסר הבנה בתורת הכלכלה. הרי אם עמדתה היתה מתקבלת, כל העובדים במשק, שלושה מיליון איש, כולל אלה המשתכרים שכר מינימום, היו נאלצים להמשיך לשלם 7.3 שקלים לקוטג' (במקום 5-6 שקלים כיום), ובעלי המונופול ("אייפקס") היו ממשיכים לגרוף רווחי עתק. ייתכן שעובדי תנובה (שאינם מקופחים בשכרם) לא יקבלו השנה תוספת שכר עקב הוזלת מחירי מוצרי החלב, אך ברור כי מי שייפגעו באמת מהורדת המחירים יהיו קרן ההשקעות אייפקס, שתוכל למשוך פחות דיווידנדים, והמנהלים הבכירים בתנובה, שלא יזכו לבונוסים שמנים. אם כך, על מי בעצם יחימוביץ' מגינה? על בעלי ההון והמנהלים הבכירים?

האם הורדת מכסים באמת תזיק למשק? ספרו לנו בפייסבוק

עכשיו, מרוב מבוכה, היא הפכה כיוון וניסתה לתקן: "השכל הישר ניצח, אפשר להוריד מחירים לטובת הצרכן", היא אומרת, בתקווה שהציבור ישכח את דבריה הראשונים. יש עוד הסבר לשינוי בעמדתה: לפני ארבעה חודשים חיפשה יחימוביץ' את תמיכת הקיבוצים ועובדי תנובה בפריימריס. עכשיו היא כבר אחרי הבחירות.

העמדה המוטעית שלה בעניין הקוטג' היא רק דוגמה. כי יחימוביץ' מתנגדת בתוקף לאחת ההמלצות הכי חשובות בדו"ח טרכטנברג, שהתקבל השבוע בממשלה: פתיחת המשק ליבוא על ידי הורדת מכסים על מוצרי תעשייה, אלקטרוניקה ומזון, במטרה להוריד מחירים. מדובר בצעד חשוב, שיש לקוות כי יעבור בכנסת, אך יחימוביץ' אומרת, שהורדת המכסים "תהרוס את התעשייה והחקלאות". היא כנראה אינה יודעת, שכבר עברנו תהליך דומה בשנות ה-90. אז הורדו מכסים באופן משמעותי, והתעשייה הישראלית נחשפה לתחרות מיבוא. התאחדות התעשיינים התנגדה לתהליך, בטיעון הידוע שהוא יגרום לסגירת מפעלים ולאבטלה. אבל זה לא קרה. מפעלים התייעלו, התעסוקה גדלה, המשק התפתח, והתעשייה הישראלית שיפרה את איכות הניהול ועלתה קומה מבחינה טכנולוגית.

עקב החשיפה עברה התעשייה למוצרים בעלי ערך מוסף גבוה יותר, מה שאיפשר לה להעלות את השכר לעובדים. כל הציבור נהנה מהמהלך כי המוצרים שנחשפו ליבוא - ביגוד, הנעלה, מוצרי חשמל, צעצועים, ריהוט, כלי בית, כלי אוכל, כלי מיטה, מוצרי רחצה ועוד - הוזלו בעשור האחרון ב-20% עד 40%, והכמות הנצרכת מהם גדלה בעשרות אחוזים, מה שהעלה את רמת החיים ואת רמת התעסוקה במשק. אפילו שרגא ברוש, נשיא התעשיינים, הודה לא כבר, שהחשיפה היתה מהלך נכון, שהזניק את התעשייה קדימה.

יחימוביץ' מתנגדת גם להורדת המכסים האדירים המוטלים על מוצרי מזון מעובדים וטריים. היא מסרבת להבין, שהציבור כולו משלם עקב כך מחירים גבוהים פי שניים מהמחירים באירופה ובארצות הברית על מוצרי יסוד כמו בשר, עוף, דגים, שמן זית, רסק עגבניות, שימורי טונה, שום טרי, חמאה, דבש ועוד. מדוע שנשלם מכס של 190% על יבוא בשר, או 255% על יבוא דבש?

אם הדמגוגיה של יחימוביץ' תנצח בכנסת, יתברר לכולנו שלינקולן טעה, וכן ניתן לעבוד על כל הציבור כל הזמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו