בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דברו אתנו ישירות

3תגובות

המנצח הגדול של המחאה החברתית הוא "השיח הציבורי". הוא השתנה, נפתח לקולות אחרים והועשר במונחים חדשים. משהו גם נעלם ממנו, וזה רק לברכה. הרושם הוא, שיועצי התקשורת והדוברים למיניהם נדחפו לירכתי הבמה, אל מאחורי הקלעים, חלקם אולי אפילו ננעלו בשירותים לזמן בלתי מוגבל.

דפני ליף וחבריה מדברים בקולם האותנטי, חשופים וכנים, גם אם יש להניח שהם נעזרים בייעוץ של חברים לצורך התנסחויות פומביות ונאומים. יועץ תקשורת בכיר אחד שכן כיכב במחאה נהפך ללהיט ביו-טיוב, שספק רב אם יוכל להגיש עליו חשבונית.

כמו מנהיגי המחאה הטירונים, גם שלי יחימוביץ', המנוסה יחסית, בולטת בהתנהלותה הישירה. אני מנסה להיזכר בשם של יועץ התקשורת שלה ולא מצליחה. הצלחת יחימוביץ' מעידה, שהיא נקטה אסטרטגיה נכונה (יש שיגידו, שיועץ התקשורת שלה הגה אותה. אז שיגידו. אני סומכת על יחימוביץ').

יועץ תקשורת הוא מהמצאות העידן המודרני, המחפש לעצמו עיסוקים ומקצועות חדשים עם ההיעלמות של מקצועות מסורתיים כמו רתך, דוור, וכנראה גם רופא מתמחה. זהו מקצוע שדרישותיו מינימליות - אוצר מלים סביר וחולצה מגוהצת (יש יועצי תקשורת בכירים שהצליחו מאוד אפילו בלי שני אלה). הכישורים והידע הנדרשים בו אינם ברורים, והביצועים אינם תמיד בני מדידה.

הבעיה היא, שבשנים האחרונות תפסו יועצי התקשורת את מקום לקוחותיהם - פוליטיקאים ומנהלים. המראיינים מעלים לשידור בסרט נע יועצי תקשורת, אף על פי שכל הצדדים יודעים כי עמדת המוצא של היועץ היא סוג של בלוף. אמינות של יועץ תקשורת כשהוא מדברר את מניעי לקוחו דומה לזאת של ג. יפית כשהיא מדבררת את הסגולות של שניצל תירס. ובכל זאת הם קיבלו במה ורואיינו בשיא הרצינות.

יועצי התקשורת, בהופכם לדוברים בקדמת הבמה, הפכו את האסטרטגיה, את התכך ואת המזימה לפומביים ונתנו להם לגיטימציה מלאה.

בעולם אידיאלי היה צריך לעמוד בצדו האחד של המתרס העיתונאי, שעיסוקו המוצהר היחיד הוא חיפוש האמת. בצדו השני היה צריך לעמוד הפרסומאי, שעיסוקו המוצהר והלגיטימי, על פי חוקי הכלכלה, הוא למכור מוצר, גם באמצעות מניפולציות. בין שני העיסוקים צריכה לחצוץ חומה סינית. הבעיה היא, שבישראל (שלא כמו בארצות הברית, למשל, שם לא יעז עיתונאי לשמש פרזנטור) החומה קרסה מזמן. עיתונאים, פובליציסטים ודוקומנטריסטים משמשים פרזנטורים של גופים כלכליים, אנשי תקשורת מנחים אירועים של תאגידים מושאי דיווחיהם, ויועצי תקשורת ויחצ"נים מתקבלים כדוברים חסרי פניות.

האם אני תמימה כשאני רוצה שפוליטיקאי יגיד אמת? אולי. אבל אמת או לא, לפחות שיגיד בעצמו. שנוכל להסתכל לו בעיניים, לשמוע את קולו. המחאה החברתית מתחילה לגרום לכך לקרות. אם הייתי יועצת תקשורת, הייתי אומרת למנהיגיה: המשיכו ככה. דברו אתנו בעצמכם, נקשיב לכל מלה.

הכותבת היא תסריטאית, סופרת ומשוררת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו