בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ייתכן שזה הפרס האחרון

122תגובות

גל שמחה שטף את הארץ עם היוודע דבר זכייתו של הפרופ' דן שכטמן בפרס נובל. הנה עוד ניצחון של האדם במאבקו לפענוח מבנה היקום וסודות החיים, שלב ראשון והכרחי בפיתוחם של אמצעים מתקדמים לשיפור החיים בכל התחומים, מאמצעי תקשורת, דרך טכנולוגיות רפואיות ועד ליצירת מקורות אנרגיה חדשים. תגליתו של שכטמן, שעד שהוכרה גדולתה נתקלה בספקנות רבה, מאפיינת תגליות פורצות דרך ומוסיפה לשמחה: הטיפוס מגיחוך, כמעט נידוי מן הקהילה המדעית, אל פסגת ההכרה העולמית, דורש עקשנות בלתי מתפשרת ואמונה בצדקת הדרך. לכן ההישג הוא בראש וראשונה אישי, של הפרופ' שכטמן.

אך מעל תחושת השמחה, מתקדרת חשרת עננים - המשבר שבו נתונה מדינת ישראל. שכטמן הוא "כוכב נולד" שאורו יכבה במהרה. רבים יזכרו את שמו לזמן קצר, אך מעטים שבמעטים מבינים או ינסו להבין את מהות תגליתו. לרבים אין ולא יהיו הכלים אפילו לנסות להבינה. בחסותה ובתמיכתה של הממשלה, רבים אינם רוכשים את הכלים הבסיסיים להבנת מהותם שלהם ושל העולם הסובב אותם. אין הם לומדים את יסודות מדעי הטבע, מתמטיקה, שפות זרות, ואף לא את שפת הארץ הזאת. הם מהווים בכך איום גדל על הכלכלה ועל קיומנו כאן כחברה מודרנית.

לא ברור אם יהיו לנו בעתיד זוכים נוספים, או חשוב יותר, אם מדענים ישראלים יגיעו להישגים פורצי דרך גם בעתיד. שאלה זו מקורה בהידרדרות הנמשכת במערכות החינוך והמחקר. לפי מדדים בינלאומיים אנו מדדים מאחורי מדינות "נחשלות" כאיראן, שמשקיעה מאמצים אדירים בשיפור מערכות החינוך והמחקר שלה.

נכון, בשנים האחרונות נעשים ניסיונות להפוך כיוון. הרפורמות במערכת החינוך, ההשקעות שהובטחו לאוניברסיטאות והקמת מרכזי מצוינות למחקר, שמטרתם החזרת מוחות ש"ברחו", כל אלה מראים שההנהגה הפנימה את גודל השבר. אך יחלפו שנים רבות עד שיוכשרו המדענים ואנשי הרוח שיצמחו מן ההשקעה זו. מנין נולדה הגישה החלמאית הזאת של הרס מערכת מפוארת על מנת לנסות ולשקמה?

האם השבר במערכת החינוך ייחודי? חוששני שלא. הכשל הוא רב-מערכתי. לישראל מערכת רפואה מצוינת, רופאים ובתי חולים מן הטובים בעולם. אך נגישות הציבור למערכת הולכת וקטנה במידה מדאיגה, מומחים יאמרו - אפילו מסכנת חיים. בעוד ימים מספר ייפתח בית הספר החמישי לרפואה בצפת, שהקמתו נועדה לפתור חלקית בעיה זו, אך במקביל אנו עומדים לאבד מאות מתמחים צעירים. מה הועילו חכמים בתקנתם כשהמציאו ברז, אך הדלי שאליו מתנקזים מימיו דולף? תנאי העבודה של הרופאים בישראל רק מבטיחים המשך בריחה מן המקצוע או מן הארץ.

ומה על השירותים הסוציאליים - האם מישהו מדמה כי ניתן לקיים שירותים איכותיים במשכורות רעב? ומה על המחאה החברתית של הקיץ האחרון, שפרצה נגד מערכת כלכלית משומנת היטב, שנבנתה במכוון כדי לשרת אינטרסים צרים המנוגדים לחלוטין לאלה של הציבור?

מדוע לקינו במחלה כה קשה של הרס הקיים והטוב שידענו לבנותו, מחלה של אלתור, של טיוח, ושל חוסר תכנון מערכתי? אולי כי אנו מונהגים בידי פוליטיקאים ולא מנהיגים, בידי אינטרסנטים ולא בידי אנשי חזון אמיצים. אולי כי עם קום המדינה הנהגתה משכה את הטובים. היום היא מושכת את הבינוניים וקצרי הרואי. הטובים עושים לביתם ובצדק, כי מעורבות בביצה הפוליטית דוחה אותם.

נריע להישגיו של פרופסור שכטמן, אך אל ניתן להם להסתיר את גודל השבר בו אנו נמצאים.

פרופסור צ'חנובר, מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון בחיפה, הוא חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו