בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שריפה, אחים, שריפה

תגובות

אחרי שריפת המסגד בטובא-זנגריה, ריאיינה גאולה אבן את ראש המועצה הקרואה של הכפר, תא"ל (מיל') צבי פוגל. זה העלה "השערה", שאולי התנועה האיסלאמית היא ששרפה את המסגד. בדרך פלא, באותו יום גם הרב הראשי שלמה עמאר ידע לחזור על העלבון הזה, אחרי שאירגן מסע כפרה של רבנים עם נשיא המדינה לכפר ההמום. אותו אדם, מן הסתם, לחש לשניהם את המתווה לעלילת הדם, שלא צלחה הפעם.

למחרת הראיון התפטר פוגל, וחדשות ערוץ 2 באינטרנט הביאו את בשורת הקוזק הנגזל: "עד שלשום לא חששתי לחיי. שנים סיכנתי את חיי למען המדינה. איני מוכן עוד לסכן את חיי". מי שמונה לעמוד בראש כפר, מצא לו שעיר לעזאזל, כמיטב המסורת האנטישמית, ונמלט על נפשו, לא לפני שבגד באנשים שמונה לייצג תמורת שכר, בנוסף לפנסיה הצבאית שלו. כדרכם של נבלים, מצא גם פוגל מפלט בפטריוטיזם: "שנים סיכנתי את חיי למען המדינה". וואלה.

ננסים ביורוקרטיים כמו פוגל אינם מעניינים. אפילו משרד הפנים שמינה דווקא אותו להיות ראש המועצה הקרואה - כאילו אין מינהלנים ערבים היכולים למלא תפקיד כזה - אינו מעניין. אחרי הכל, זהו חלק מהקולוניאליזם הישראלי, הנע תמיד בין אמונה עזה במודרניות של האליטה (כלפי המזרחים, כמו כלפי הערבים), ובין נפנוף בציונות (כלפי מזרחים - "שיבת ציון", "מיזוג גלויות". כלפי ערבים - "זו ארצנו המובטחת מהתנ"ך"). ובכל זאת, חשוב להבחין בטיבה הגזעני של האדמיניסטרציה הישראלית, זו המנהלת את העניינים באמצעות קריצות, טלפונים ולשון מכובסת. אדמיניסטרציה שרק לפעמים נקלעת לראיונות כמו הראיון של מעין-מושל-צבאי אצל גאולה אבן.

קל לתאר את הגזענות הישראלית באמצעות אצטדיוני כדורגל. פשוט להדגים אותה בעזרת אי יכולתו של נתניהו לגנות בפה מלא את הפוגרומצ'יקים בשטחים ובישראל. אחרי הכל, הוא מנהיגם הנערץ. גם ביקורת על מעמדם החוקתי של הערבים בישראל נעשתה פשוטה יותר מבעבר: ברור שהגזענות עומדת בבסיס החוקתי הלא-כתוב של המדינה. הגזענות הישראלית לא היתה הופכת לבעיה של ממש אילו היו הערבים אזרחים שווים בעלי כתובת לתלונה בכל פעם שזכויותיהם האזרחיות נפגעות.

ואולם, ספק אם תיאור הגזענות של המדינה יכול להיות שלם בלי לאפיין את האדמיניסטרציה: אלה האחראים על הקצאת תקציבים לכבישים ליישובים יהודיים ולא לכפרים הערביים; אלה האחראים לאישורי הבנייה, לחנק אטי של הערבים בישראל בתוך תחום המושב שהוקצה להם מאז קום המדינה (2% אדמה לבנייה); אלה האחראים לתקציבי בריאות, שאינם יכולים להצניע עוד את הפער בין תמותת תינוקות ערבים לתמותת תינוקות יהודים; אלה האחראים לתקציבי החינוך ההופכים את ילדי הערבים לחוטבי עצים ושואבי מים; אלה המנהלים את האוניברסיטאות, כולל פרופסורים מה"שמאל", הדואגים לפריווילגיות שלהם, גם בעזרת ריבוי סטודנטים ערבים אבל לא משרות לערבים.

הגזענות מטעם המדינה - אביגדור ליברמן הוא בוודאי הנציג הגס ביותר שלה - לא היתה מתפשטת בלעדי המינהל היום-יומי שלה, ההופך את המיעוט הערבי בישראל למיעוט שחייו בסכנה.

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו