בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חזית הסירוב החרדית

17תגובות

שבועיים לפני ראש השנה נפגשו חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מדגל התורה עם ראשי ה-OECD. הארגון מתריע שוב ושוב בפני ישראל על הצורך שהגברים החרדים יצאו לעבודה. הם באו להסביר ש"הדיאלוג צריך להיות עם נציגי הציבור ולא עם גורמים אחרים".

אם היה משהו מעודד בפגישה, זה שנציגי דגל התורה נאלצו להיאבק על מעמדם כנציגי הציבור החרדי. אחת ההנחות הרווחות בדעת הקהל היא, שהמפלגות החרדיות מייצגות את האינטרסים של הציבור שלהן. אבל בפועל, הממסד הפוליטי החרדי וגפני בראשו, משמש בשנים האחרונות כחזית הסירוב ליציאת האברכים לעבודה ולשירות לאומי. כתוצאה מכך צומח בציבור החרדי מעמד חדש של עסקני השכלה, עבודה ושירות, שמתחיל לפרק את המונופול של חברי הכנסת החרדים על ייצוג החברה החרדית.

קשה להיזכר מתי יהדות התורה או ש"ס יצאו למאבק ציבורי משמעותי למען תקציבים לסטודנטים חרדים או להקמת אזורי תעשייה ביישובים חרדיים. קשה להיזכר מתי הן השתמשו במכבש הלחצים הקואליציוניים כדי לסייע לחרדים עובדים. לא במקרה קשה להיזכר. חברי הכנסת החרדים מרבים להתלונן על קיפוח כביכול של חרדים במקומות עבודה ובשירות הממשלתי, כי להתלונן לא עולה להם כלום. אבל משאבי הכוח והעוצמה הפוליטיים שלהם מוקדשים בראש ובראשונה לנושאים כמו קצבת הבטחת הכנסה לאברכים, הקצבות לישיבות, והתנגדות לתוכנית הליבה. כלומר, מי שעזב את הישיבה הופך מנקודת מבטה של יהדות התורה לחרדי סוג ב', שזכאי לייצוג סוג ב'.

יש היום כ-3,000 חיילים ויוצאי צה"ל חרדים צעירים וכל שנה נוספים עוד אלף. יש כ-6,000 סטודנטים חרדים, שכולם מתכוונים לעבוד. השינויים האלה קורים הרבה יותר לאט מכפי שדרוש לחברה החרדית ולכלכלה הישראלית, בין היתר, בגלל חזית הסירוב של יהדות התורה וש"ס.

רבים מהאנשים האלה הצביעו ליהדות התורה. אבל חברי הכנסת החרדים לוקחים את הקולות שלהם כדי להוביל מדיניות שמחבלת ביציאת חרדים לעבודה ולשירות לאומי, ועושה הכל כדי לתקוע מקלות בגלגלי התהליך. לחרדים החדשים יש בעיות שונות לגמרי מאלו של האברכים, אבל הם לא זוכים למענה אצל הממסד החרדי הקיים.

ועדת טרכטנברג הגישה שורה ארוכה של המלצות שמטרתן לקדם יציאת אברכים לעבודה, ומייעדות למטרה זו 760 מיליון שקלים. בין היתר המליצה על פרישה של מרכזים להכוונה לתעסוקה לחרדים ברחבי הארץ, ועל חלוקה של 500 שוברים להכשרה מקצועית לאברכים מדי שנה. במקביל המליצה הוועדה על תוכנית ליבה חובה בבתי הספר היסודיים ועל הגבלת הלימודים בכוללים (ישיבות לגברים נשואים) לחמש שנים.

חברי הכנסת החרדים עושים הכל כדי לטרפד את הדו"ח, שיכול להועיל לכל כך הרבה משפחות חרדיות. הם התחזו למי שמתנגדים להמלצות מסיבות חברתיות, אבל הפרשנים החרדים חשפו בסוף השבוע שעבר את הסיבה האמיתית: ש"ס ויהדות התורה לא מסכימות להטלת מגבלות על הלימודים בישיבות.

הבשורה הטובה היא שמעמד "בעלי הבתים" (כינוי חרדי לאנשים עובדים) החרדי, הולך ומתגבש מחדש לאטו. בביתר ובבית שמש יש להם כבר סיעה פוליטית שמייצגת אותם בשם "טוב". חבר הכנסת חיים אמסלם, לשעבר בש"ס, מקים מפלגה שכנראה תשתף פעולה עם אנשי טוב. לא במקרה עסקני יהדות התורה כל כך נאבקים בשינויים. הם מייצגים את הסדר החברתי הקיים ונאבקים לשמר אותו. סדר חברתי חדש ייצר סדר פוליטי חדש.

נכון, יכול מאוד להיות שבבחירות הקרובות אמסלם ואנשי טוב לא יעברו את אחוז החסימה ואפילו לא יתקרבו אליו. זאת מפני שהציבור החרדי רגיל להצביע על פי הוראת הרבנים וגם משום שאין עדיין מספיק חרדים חדשים. אבל ככל שעובר הזמן, יהדות התורה נעשית פחות ופחות רלוונטית ליותר ויותר חרדים.

בתוך כמה שנים תהיה פה מפלגה של "בעלי בתים" חרדים, אנשים שהאינטרסים שלהם הם אינטרסים רגילים של מעמד בינוני, שרוצים לחיות טוב. יכול להיות שאז גם מעמד הביניים הלא-חרדי ימצא שותפים אמיתיים להידברות במגזר החרדי.

הכותב הוא סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו