בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכל נשאר ברבנות

15תגובות

מאז נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב את פסק הדין שקבע כי הסופר יורם קניוק רשאי להירשם כחסר דת במרשם האוכלוסין, נשמעו בתקשורת התבטאויות כאילו הפסיקה היא פתח לנישואים אזרחיים לכל דורש/ת. מי שעמדו מאחורי ההתבטאויות האלה קשרו בין האפשרות להירשם כחסר דת במשרד הפנים לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, בהניחם כי מתן האפשרות להירשם כחסר דת מבטיח גם את אפשרות השימוש בברית הזוגיות לחסרי דת.

אולם המבשרים בשורה אופטימית זו טועים ומטעים את הציבור, גם אם בתום לב. חוק ברית הזוגיות, שנכנס לתוקפו לפני כשנה, קובע כי איש ואשה ששניהם חסרי דת רשאים לבוא בברית הזוגיות, שהיא למעשה דרך אזרחית ליצירת קשר נישואים. אלא ההכרעה בשאלה "מיהו חסר דת" בכל הנוגע לזכות לבוא בברית הזוגיות, ממש כמו ההכרעה בשאלה "מיהו יהודי" בכל הנוגע לזכות לבוא בברית הנישואים כדת משה וישראל, מסורה בידי אנשי הדת. לענייננו - הסמכות בעניין זה היא בידי בתי הדין הרבניים.

שוב אנו ניצבים לפני אחד מפלאי שיטת המשפט בישראל: הקשר בין הרישום במרשם האוכלוסין לבין המעמד הפורמלי של האדם מקרי בהחלט. יכולה אשה להיחשב יהודייה במשרד הפנים, בעקבות גיור חו"ל למשל, אבל במועצה הדתית יסרבו לרושמה לנישואים; לאחר פסק דין קניוק יכול אדם לרשום את עצמו כחסר דת במרשם האוכלוסין, אבל רשם הזוגיות יתעקש לשולחו אחר כבוד למשרדי המועצה הדתית, ורק דרכה יוכל למסד קשר של זוגיות בישראל, בדרך של נישואים דתיים בלבד.

סמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים באשר לנישואי יהודים בישראל לא תשתנה לאחר הפסיקה התקדימית בעניינו של קניוק. הרבנות תוכל להמשיך לכפות את הוראותיה בענייני נישואים בתחומי ישראל על כל מי שאמו יהודייה, או כל מי שייחשב יהודי על ידי הרבנות, ללא עוררין. הצהרתו של האדם באשר לזהות האזרחית שהוא מבקש לעצמו אינה תקפה בבתי הדין הרבניים, שכן חוק ברית הזוגיות קובע כי לבתי הדין יש זכות להתנגד לבקשתו של זוג לבוא בברית הזוגיות, על בסיס החלטתם כי המבקשים (שניהם או אחד מהם) שייכים לדת היהודית, גם אם שני בני הזוג הצהירו שהם חסרי דת ואף נרשמו כך במרשם האוכלוסין, כפי שאפשר לעשות כעת.

אכן, ההתבטאויות האחרונות בתקשורת כאילו יהודים בישראל יוכלו כעת להינשא בנישואים אזרחיים ריקות מתוכן משפטי. לפסיקת בית המשפט אין כל השפעה על הנישואים או הגירושים בישראל. עם זאת, אין לבטל כלאחר יד התבטאויות אלה. הן מבטאות את הסלידה ההולכת וגוברת של חלקים ניכרים בציבור מהרבנות ומהכפייה המתמשכת של המערכת הרבנית על הטקס האינטימי ואולי החשוב ביותר לזוגות בישראל ובעולם.

טקס הנישואים לפי המסורת היהודית הוא אחת מאבני הפינה להמשכיות העם היהודי. אבל הדרך להמשיך מסורת חשובה זו אינה בכפייה אלא בבחירה, מתוך דו-שיח מתמשך, אשר חייב להצמיח טקסי נישואים שוויוניים ומערכות זוגיות שוויוניות. מתן אפשרות לבחור את הדרך שבה נישאים ומתגרשים וביטול האפליה המתמשכת של כמחצית מהציבור בישראל (כלל הנשים), עשויים להוביל לשינוי התפישתי, כך שזוגות מכל פלחי האוכלוסייה יראו גם בדרך הדתית שער הולם לחיי הנישואים וחלק אמיתי מזהותם היהודית. במצב הנוכחי, אין פלא שהציבור משווע לאלטרנטיווה, עד כדי פרשנות שגויה לחלוטין של המצב המשפטי הקיים.

פרופ' הלפרין-קדרי היא ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר-אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו