בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא לעונש מוות

22תגובות

שחרורם המוקדם של רוצחים אכזרים מעורר שאלות מוסריות קשות, נוסף לזעם ולכאב העמוק בקרב משפחות הנרצחים והציבור. הקריאה להטלת עונש מוות על מחבלים רוצחים ושולחיהם מנסרת עכשיו בחלל במלוא עוזה. פוליטיקאים ואנשי ציבור מודיעים על כוונתם לפעול למען חקיקה שתחייב גזירת עונשי מוות.

נניח לרגע לוויכוח בשאלה אם עונש המוות עשוי להרתיע או לא, ואם יש משמעות ביטחונית גלובלית לפוטנציאל הרצח של אסירים משוחררים טרם זמנם. השאלה העקרונית היא אם בישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, עלינו לאפשר לבית המשפט להטיל עונש מוות.

למדינה ניתנה הזכות ליטול חיי אדם כדי להגן על אזרחיה מפני אויב מחוץ ומבית. למערכת הביטחון יש זכות מוסרית, ולכן גם יכולת חוקית, להפעיל אלימות, ואף ליטול חייהם של בני אדם המתכוונים לפגוע בריבונותה של ישראל ובשלום תושביה. יכולת זו היא תנאי לקיום מדינה. נשאיר את הדיון הקשה על מגבלות השימוש בכוח ההכרחי לשמירת ריבונותנו לכוחות הביטחון, שחובתם להכריע איזו פעולה חוקית ואיזו לא. דיון בשאלות של חיים ומוות חייב להישאר בתחום הכוחות הסרים למרות ממשלה אזרחית נבחרת, והעומדים לביקורת של גופי הביקורת השונים.

מערכת המשפט מתפקדת בזירה שונה לחלוטין. אמנם גם היא משמשת כלי חשוב לשמירה על שלום הציבור, אולם התנאים שבהם היא פועלת הם אחרים: בית המשפט בוחן את הראיות המובאות לפניו בתנאים סטריליים. ההליך המשפטי הוא עצמאי. לבית המשפט אין אמנם כלי נשק, אך החוק מעניק לו עוצמה רבה לגזור דין שיקבע את גורל האדם העומד מולו.

גם למערכת המשפט אסור להעניק כוח בלתי מוגבל. אסור לאפשר לשופט בשר ודם לגזור גזר דין סופי שאין ממנו חזרה. זוהי משמעותה של קדושת החיים: היכן שנוכל, נבהיר לעצמנו שאיננו מעניקים למדינה, לבית המשפט, את הזכות ליטול את חייו של אדם, גם כזה שבמעשיו האיומים חילל קדושה זו. במלחמה עיקרון זה לא ניתן ליישום ולכן לכוחות הביטחון מותר להרוג באויבינו. באולם בית המשפט גוברת קדושת החיים.

עמדה מוסרית זו יונקת בין השאר ממסורת ותרבות יהודית של התנגדות נחרצת להוצאתם להורג של פושעים מועדים על ידי מערכת המשפט ההלכתית. התנאים שדורשת ההלכה כדי לקיים דיון בעבירות שדינן מיתה הופכים את עונש המוות ללא מציאותי. למשל: סנהדרין אינה מרשיעה נאשם על פי הודאתו ואינה מקבלת ראיות נסיבתיות. אבל גם אם התקיימו כל התנאים, מכנים חכמי ישראל את בית הדין שדן אדם למיתה, אפילו אחת לשבע שנים, "סנהדרין חובלנית". לדברי הרמב"ם: "ויותר טוב ויותר רצוי לפטר (לפטור) אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד". הרמב"ם מודאג מן "המדרון החלקלק". עונש מוות שיוטל על המתועבים שבמחבלים הרוצחים יוטל בהכרח בהמשך על המתועבים שבאנסים, יעבור לרוצח ראש הממשלה וימשיך לכל רצח ומסייע לרצח. הוצאות להורג יהיו עניין שבשגרה, חיי אדם יהיו זולים וישראל תידרדר לשפל מוסרי.

כיהודים הנושאים מסורת המקדשת חיי אדם והדוחה אלימות ואכזריות כלפי כל אדם עלינו להתנגד לכך שבמדינת הלאום היהודי יוכל בית המשפט לגזור דינו של אדם למוות. אלה ערכינו ועליהם עלינו לעמוד גם כשהמראה של רוצחים היוצאים לחופשי מעורר בנו רגשות קשים. אסור לנו להפוך את בתי המשפט שלנו למערכת נוספת שבסמכותה לקפד חייו של אדם - גם לא את חיי השפל שברוצחים.

הרב פרופ' נפתלי רוטנברג הוא עמית מחקר בכיר במכון ון ליר ורב היישוב הר אדר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו