אברהם טל
אברהם טל

בעת ששר האוצר, בנימין נתניהו, הצביע ביום ראשון שעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה בעד הצעת החוק של ח"כ גלעד ארדן ושלושה מחבריו בסיעת הליכוד - שבאה למעשה לחסל את ועדת רביבי - היה מונח על שולחנו זה כחצי שנה דו"ח של ארבעה מקצוענים, הממליצים להוציא את בחירת הדירקטורים בחברות ממשלתיות מידי השרים. נתניהו התעלם מהדו"ח והמשיך בקידום האינטרסים של חברי מרכז הליכוד ומקורבים אחרים המעוניינים בג'ובים ציבוריים.

המדובר בדו"ח של ועדה שבראשה עמד יחזקאל הרמלך (לשעבר ראש העיר רחובות, מנכ"ל משרד הכלכלה וחבר דירקטוריונים בנקאיים). הוועדה מונתה בפברואר 2003 בידי רשות החברות והוועדה המייעצת לרשות כדי לבדוק את דרכי הפיקוח על חברות ממשלתיות. הוועדה הגיעה למסקנה, שיש די מכשירי פיקוח, והבעיה אינה פיקוח אלא צורך בשיפור הניהול - על ידי העלאת רמת הדירקטורים והבטחת התאמתם והתאמת נושאי משרה אחרים לתפקידיהם. הוועדה המליצה להפקיע את מינוי הדירקטורים מידי השרים ולמסור את התפקיד לוועדת מומחים בלתי תלויה.

מדור הזירה

לא רק מוועדת הרמלך התעלמו נתניהו ושרי הליכוד האחרים בוועדת השרים לענייני חקיקה, אלא משני נושאי התפקידים שהם מצפון המינהל הממלכתי: היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה. היועץ חיווה דעתו נגד הצעת החוק של ארדן וחבריו, ואילו המבקר אליעזר גולדברג התבטא בחריפות ביחס לנעשה בתחום המינויים בכינוס לאתיקה שהתקיים החודש בירושלים. "בכל הנוגע למינויים פוליטיים אנו עדים לאובדן רסן, ואני בתחושה שבמציאות הקיימת איש הישר בעיניו יעשה, והנורמות הקיימות הפכו למרמס", אמר והמליץ "לשקול" את הוצאת מינוי הדירקטורים מידי השרים. התשובה למבקר, ליועץ ולוועדת הרמלך ניתנה בוועדת השרים לענייני חקיקה.

כדי לשים סכר למבול המינויים הפוליטיים בחברות ממשלתיות הוכנס תיקון לחוק החברות הממשלתיות, באמצע שנות ה-90, ולפיו הוקמה ועדה לבדיקת מינויים לתפקיד דירקטור ומנכ"ל בתאגידים ממשלתיים. לפי התיקון, אם הוועדה מצאה שלמועמד זיקה אישית, עסקית, או פוליטית לאחד השרים, היא תמליץ על מינויו רק אם מצאה שיש לו "כישורים מיוחדים בתחום פעולתה של החברה", או כשירות מיוחדת אחרת בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים למשרה. מאז תוקן החוק והוועדה פועלת - בשנים האחרונות בראשות השופט בדימוס יצחק רביבי - ירד מספר המינויים הפוליטיים בכלל והתמעט מאוד מספר המינויים שדבק בהם טעם רע של שיקולים זרים.

הצעת ח"כ ארדן, שאליה הצטרפו חברי הכנסת דניאל בנלולו, ענבל גבריאלי ומיכאל גורלובסקי - המאדירים את שם הכנסת כמוסד המחוקק העליון בעוד עיניהם נשואות למרכז הליכוד, שבו תלוי המשך הקריירה הפוליטית שלהם - מבטלת את הצורך בהוכחת "כישורים מיוחדים", אם למועמד זיקה אישית או פוליטית לשר משרי הממשלה. אמנם ההצעה מעלה את הדרישות מהמועמדים להשכלה אקדמית וניסיון ניהולי, אך למעשה מרוקנת את ההסדר שנקבע בחוק מעיקר תוכנו: היש טעם וצורך בקיום ועדה בראשות שופט כדי לבדוק את התעודות ותולדות החיים של המועמדים?

מדברי מבקר המדינה עולה, שהוא אינו מסתפק בוועדה לבדיקת מינויים, והפתרון הוא בהפקעת המינויים מידי השרים בכלל. הוא אמר, שאם תבוטל דרישת הכישורים המיוחדים בלי שתוחלף במנגנון מתאים אחר, הדירקטוריונים יישטפו במינויים פוליטיים של שרים כי בשיטה הפוליטית הקיימת התמריצים למינויים כאלה חזקים מדי. הגיעה השעה לחזק מנגנונים שיבטיחו את טוהר המינויים בשירות הציבורי.

זאת בדיוק כוונת דו"ח הרמלך, המציע מנגנון לבחירה מקצועית בלתי תלויה של נושאי משרה בחברות ממשלתיות; וזאת הסיבה לכך שדו"ח הוועדה לא טופל בידי שר האוצר ונידון לגניזה: הוא פוגע בציפור הנפש של חברי מרכז הליכוד ונציגיהם בממשלה ובכנסת. אילו מומש הדו"ח, היה אפשר באמת לוותר על ועדת רביבי כי תהליך המינוי היה מנוטרל לגמרי מהמעורבות המשחיתה של הפוליטיקאים ושולחיהם במרכז המפלגה.

ההתעלמות הבוטה של שרי הליכוד ממבקר המדינה, מהיועץ המשפטי ומדו"ח של אנשי מקצוע זועקת לשמים. מימוש דו"ח הרמלך הוא אולי חלום באספמיא, אך את הצעת החוק של ארדן וחבורתו אפשר וצריך לסכל באבה. המשימה מוטלת על חברי כנסת הגונים שנשארו נאמנים לממשל נקי ותקין.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ