בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא צבא האל

66תגובות

התגובה המאכזבת ביותר על הדרת מאה חיילות מטקס "הקפות שניות" שצה"ל ערך בשבוע שעבר בדרום היתה אולי של קצין חילוני, שאמר "מה אתם רוצים, הכינו להם מקום נפרד לרקוד בו". גרועה יותר היתה רק הערת אגב של קצין אחר, חילוני אף הוא, שאמר "זה מקובל, כך עשו גם בשנה שעברה".

ובכן, זה מקובל בשכונת מאה שערים ובהתנחלויות של הזרם החרדי-הלאומי. אבל במשך עשרות שנים ערכה תנועת הנוער הדתית בני עקיבא אירועי הקפות שניות בכיכרות הערים במוצאי שמחת תורה, כשברחבה רוקדים מעגלים של צעירים וצעירות. לא ביחד, אבל זה לצד לזה.

מתברר, שקרב האיתנים המתחולל כבר שנים על נשמת הציבור הדתי-הלאומי, בין חרדים-לאומנים-מתבדלים לאלה הרואים עדיין באחדות ישראלית ערך מקודש, כבר הוכרע בזירה אחת לפחות. חודש וחצי עבר מאז הדחת ארבעה צוערים בקורס קצינים שסירבו להשתתף בערב מורשת קרב בשל השתתפות של זמרת, אך המטכ"ל טרם פירסם הנחיות ברורות כיצד יש לנהוג בעתיד במצב כזה. ההשתהות נובעת מחשש בקצונה הבכירה מהתנגשות עם הרבנים, שלהם נשמעים לכאורה חיילים וקצינים רבים.

הרבנים מהלכים אימים על האלופים, אבל לו ערכו משאל בקרב חיילים שומרי מצוות, סביר להניח שהיו מגלים, שלרובם המכריע אין כל בעיה לשרת ולשמור על אורח חייהם ואין להם שום צורך ולא רצון בהתערבות רבנים. עד שסקר כזה ייערך, אפשר להסתמך על האירוע המדובר בבה"ד 1, שבו נכחו יותר ממאה צוערים דתיים. 75% מהם נשארו לשבת, וגם מאלה שיצאו כשהזמרת עלתה לבמה לשיר, הרוב צייתו לפקודת מפקד הגדוד ושבו למקומם.

מבחן משמעותי היו האירועים לפני חמש שנים וחצי. רבנים רבים הורו לסרב פקודה ולא להשתתף בביצוע ההתנתקות. האם היה בעקבות פסק ההלכה גל של סרבנות? רק קומץ חיילים וקצין יחיד בחרו להישמע לו. החשש של מפקדי צה"ל לצאת חוצץ נגד הרבנים רק מעצים את כוחם. כמה אירוני הדבר, שההתקפלות הזאת מתקבעת דווקא בזמנו של בני גנץ, שגדל בכפר אחים, מושב שהשתייך לסיעת "העובד הדתי", מהזרמים המתונים ביותר של הציונות הדתית. גם הרב הצבאי הראשי, תא"ל רפי פרץ, היה בימיו כאזרח ממובילי הקו המתון. הוא שאסר על תלמידיו במכינה הקדם צבאית בעצמונה להתנגד בצורה כלשהי להתנתקות והוביל אותם אל מחוץ לגוש קטיף.

הרב פרץ, באישיותו ובהשקפותיו, אכן שונה בתכלית מקודמו, "כהן משוח מלחמה" אביחי רונצקי, שרק בשבוע שעבר בעקבות עסקת שליט המליץ לחיילי צה"ל לבצע פשע מלחמה ולרצוח חשודים בטרור במיטותיהם. אבל גם פרץ נאלם דום אל מול קיצוני הרבנים.

לשיא הצביעות הגיע הרב הראשי יונה מצגר, שאמר לגנץ שיש להניח לחיילים דתיים לצאת מאירועים שבהם שרות נשים, אבל על עצמו העיד בראיון, שבטקסים ממלכתיים הוא "קורא פרק תהלים" כדי להסיח את דעתו. אם מדובר בהלכה ברורה, דין הרב הראשי ודין החייל שווים. אבל הואיל ומדובר לכל היותר רק בפרשנות, אין שום סיבה שבצה"ל יעליבו גם נשים וגם את האינטליגנציה של החיילים הדתיים.

פני צה"ל כפנים המשתנים של החברה הישראלית. לא ברור למה מפקדיו מבכרים להידמות לרבנים המבקשים להפוך את צה"ל לצבא אדוני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו