בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוף של עיני ושלי

86תגובות

ד  ו"ח השכר במגזר הציבורי עבר השנה בשקט יחסי. הדו"ח פורסם יום לפני ההודעה הדרמטית על עסקת גלעד שליט; לכן ברור מדוע נדחק לקרן זווית. אבל עכשיו, כשהעניין בשליט מצטמצם והציבור פנוי לנושאים אחרים, ראוי לבחון כמה נתונים בדו"ח. אחד מהם הוא די מפתיע: 36% מעובדי המדינה מקבלים השלמה לשכר מינימום. הייתכן שכה רבים מעובדי המדינה משתכרים כה מעט?

שלי יחימוביץ', יו"ר העבודה, לא בדקה יותר מדי. היא מיהרה לומר, שבדו"ח יש "תיאור שקרי ומגמתי" של השכר "השמן" במגזר הציבורי והוסיפה, ש-33% מהעובדים מועסקים במשרות חלקיות, ו-36% מקבלים השלמה לשכר מינימום. כלומר, מצבם גרוע ממש.

נתחיל במשרות החלקיות. אמנם נכון שיש מאות אלפים במשק העובדים במשרות חלקיות, אבל חשוב לבדוק כמה מהם רוצים לעבוד במשרה מלאה וכמה מעדיפים לעבוד במשרה חלקית, מסיבות שונות: לימודים, גיל מבוגר, מחלה, העדפה למשק הבית, או פשוט רצון לעבוד מעט. ואמנם כשבודקים את הנתונים מתברר, כי רק 3.6% (!) מסך השכירים במשק מעוניינים לעבוד במשרה מלאה אך אינם מוצאים עבודה מתאימה. כלומר, הבעיה איננה של 33% מהעובדים, אלא של 3.6% בלבד. אבל מדוע לומר את האמת כשאפשר לעוות אותה?

הטיעון השני מופרך עוד יותר. על פיו, 36% מעובדי המדינה מקבלים השלמה לשכר מינימום, ולכן מדובר בעושק. גם כאן האמת שונה בתכלית. מתוך 56 אלף עובדי המדינה יש אמנם 20 אלף המקבלים השלמה לשכר מינימום, אבל שכרם רחוק מאוד מ-4,100 שקל בחודש. שכרם הממוצע הוא 10,278 שקל, וזה נתון הנמצא בדו"ח.

אם כך, איך ייתכן שמישהו משתכר כ-10,000 שקל בחודש ובכל זאת מקבל השלמה לשכר מינימום? לשם כך יש לגייס את הישראבלוף. במגזר הציבורי יש שורה ארוכה של תוספות שכר, שאינן מובאות בחשבון לצורך חישוב שכר המינימום. לפטנט הזה קוראים בשם "החרגה לצורך שכר מינימום", והוא מתנהל כך: בכל פעם שיש משא ומתן בין הממשלה להסתדרות, ההסתדרות דורשת שלא להכניס סעיפים מסוימים לחישוב שכר המינימום. מדובר בסעיפים כמו תוספת ותק, תוספת הבראה, משכורת 13, תוספת אחזקת רכב, תוספת ביגוד, תוספת כוננות, שכר עידוד, פרמיה אחידה, תוספת רפורמה, ועוד ועוד.

המטרה ברורה. עופר עיני רוצה להמשיך להציג לציבור את הנתון האבסורדי, ש-36% מעובדי המדינה נזקקים להשלמה לשכר מינימום - כדי להפוך אותם למסכנים שהמדינה שודדת. ויחימוביץ' משתמשת בנתון הזה באופן מעוות כדי לטעון, שהשכר במגזר הציבורי נמוך ומשפיל - אף שהאמת שונה.

השכר הנמוך איננו במשרדי הממשלה ולא במגזר הציבורי, אלא דווקא במגזר הפרטי הלא מאורגן, במפעלים הקטנים ובעסקים הזעירים. אבל אלה עובדים המעניינים פחות את עיני ויחימוביץ'.

יחימוביץ' טוענת, שבדו"ח יש "תיאור שקרי ומגמתי" של השכר במגזר הציבורי. אבל בדו"ח אין כל טענה כלפי השכר במשרדי הממשלה. מנכ"ל משרד ממשלתי משתכר כ-36 אלף שקל בחודש, וזה אינו מופרז כלל בהתחשב באחריות ובעומס העבודה. הבעיה היא בגופים הממשלתיים המונופוליסטיים כמו נמלי הים, רשות שדות התעופה וחברת החשמל. ואמנם הדו"ח מגלה, כי נתב בנמל אשדוד משתכר 72 אלף שקל בחודש, סדרן עבודה בנמל חיפה משתכר 66 אלף שקל, בקר ברשות שדות התעופה משתכר 71 אלף שקל, ומשגיח בחברת החשמל משתכר 52 אלף בחודש.

אלה הם החתולים השמנים של השירות הציבורי. הם המגיעים למשכורות אבסורדיות, הגבוהות בהרבה משכר של מנכ"ל משרד ממשלתי או אפילו מזה של ראש הממשלה. אבל דווקא עליהם עיני ויחימוביץ' מגינים, מתוך אינטרסים אישיים.

זה ההיפך מסוציאליזם. זה ההיפך גם מסולידריות. זה סתם ניצול ציני של "היד על השלטר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו