בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צבא הפוליטיזציה לישראל

27תגובות

אהוד אולמרט, כותבת קונדוליזה רייס בזיכרונותיה, הציג לפניה תוכנית שהכתה אותה בהלם: ירושלים תחולק לשתי בירות, וראש העיר המשותפת ייבחר בהתאם לשיעור הערבים והיהודים באוכלוסייה. את העיר העתידית צריכה לנהל ועדה, הפליג ראש ממשלת ישראל, שתכלול נציגים מירדן, סעודיה, הפלסטינים, ארצות הברית וישראל.

"האם אני באמת שומעת את זה", שאלה רייס את עצמה, "האם ראש ממשלת ישראל אומר שיחלק את ירושלים וישים גוף בינלאומי לפקח על המקומות הקדושים?" לא זו בלבד, הוסיף אולמרט, הוא גם יקלוט בישראל "קצת פלסטינים". "זה מדהים", הגיבה שרת החוץ המומה. עם ההצעות הללו, "שראש ממשלת ישראל העלה און-רקורד עם האלמנטים המדהימים הללו", הלכה רייס למחמוד עבאס. להפתעתה, "הוא סירב".

לפני חודשים מספר שידרה רשת "אל ג'זירה" ידיעה, שאולמרט הציג לעבאס מפה, שבה ישראל מוותרת על 96% ויותר מיהודה ושומרון ומפצה את הפלסטינים בשטחים שבתוך ישראל, וגם הסכים להחזרת מקצת הפליטים. אך עבאס, כדרכו וכדרך הפלסטינים מאז, סירב. חסידי פלסטין בישראל מצאו מיד ק"ן טעמים לסירוב הזה של שוחר השלום. גם עתה, כשיידרשו לגילויים של רייס, יטילו, כדרכם, את האשמה על ישראל.

אך לא רק אזרחים בישראל מתייצבים לימין עבאס. גם צה"ל, מתברר, מצטרף לאגודת שוחריו. בוודאי כאות הוקרה להוכחות החותכות של רייס לסרבנותו העיקשת לכל הצעת ויתור ישראלית. "במטכ"ל", נאמר ב"הארץ" בידיעה ראשית (24.10), "מתגבשת הדעה שישראל צריכה לנקוט שורת מחוות כלפי הרשות הפלסטינית... בהן שחרור אסירים וייתכן שגם העברת עוד שטחים לאחריות ביטחונית פלסטינית".

אם כן, צה"ל מביע עמדה בסוגיות אידיאולוגיות ופוליטיות השנויות במחלוקת ביותר וממליץ להעביר לפלסטינים שליטה ("ביטחונית") בשטחי מולדת.

הנה רשימה חלקית של הזכויות שצבר עבאס ובשלן צה"ל נשכב למענו על הגדר: דחיקת ישראל לפינה דיפלומטית, שפסגתה הפנייה לאו"ם; הצגת חיילי צה"ל כקלגסים בדעת הקהל העולמית; התרת הסתה קיצונית, פעמים רבות אנטישמית, בכלי התקשורת ובבתי הספר, וקריאת כיכרות ומוסדות רשמיים על שם טרוריסטים שרצחו חיילים ואזרחים.

"המלצות" צה"ל בתחומים שבהם קיימות מחלוקות אידיאולוגיות עמוקות זוכה, בשל תקינותן הפוליטית, לגיבוי תקשורתי גורף (אפשר לשער, איזו מהומה היתה קמה, אם צה"ל היה ממליץ לספח את השטחים הללו במקום להעבירם לרשות). ראשי הצבא, הצמאים, חלקם אף יותר מהפוליטיקאים, לחיבוק התקשורת, זוכים אמנם לתשבחות במאמרים הראשיים, אך מפסידים את האמון של קצינים וחיילים, שמחר הם עלולים להזעיקם להילחם במחבלים שהיום הם ממליצים לשחררם כ"מחווה לאבו מאזן".

הרמטכ"ל, שאינו אפוף בהילת מפקדים-מנצחים בשדה הקרב, בלשון המעטה, מראה בנוסף ל"שב ואל תעשה" בתחום המבצעי גם חולשה וחוסר מנהיגות כלפי מי שמובילים את הפוליטיזציה מתחת לאפו. הוא, כמפקד העליון, אחראי למגמה ההרסנית, הפוגעת במוטיווציה ועלולה חלילה לפלג את הצבא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו