בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צבא לגברים בלבד

66תגובות

בעת האופוריה המתקתקה של שחרור גלעד שליט שמענו רבות על "צבא העם", שחייליו הם "ילדינו". אך לא עבר שבוע והתברר, כי כמו במשפחות בעייתיות, יש ילדים שאוהבים יותר וילדות שאוהבים פחות.

ביום ראשון דיווח אנשיל פפר ב"הארץ", כי כמאה חיילות עזבו את אירוע ההקפות המרכזי של צה"ל, לאחר שאולצו על ידי קצינים דתיים לעבור למתחם מגודר, מנותק מהרחבה המרכזית. מפקד אוגדת עזה והרב הצבאי הראשי, נכתב בידיעה, נכחו באירוע אך לא התערבו בנעשה.

תקרית ההקפות היא נדבך אחרון בסיפור מתמשך של הקצנה דתית בצה"ל: זכורה לרעה התקרית שבה עזבו צוערים בקורס קצינים טקס בשל שירת נשים. אז לפחות הודחו הצוערים מהקורס. שתיקת מפקד האוגדה והרב הצבאי הראשי, לעומת זאת, עשויה להצביע על הסכמה שבשתיקה, או חוסר רצון להתייצב מול קצינים אחרים - ובעיקר על שלא חשו שמחובתם להתערב. במלים אחרות, הגליית חיילות למתחם נפרד נדמתה להם כצעד נורמטיבי. את החיילות הפגועות השאירו להילחם את מלחמתן לבד.

והנה, בזמן שהצבא מדיר את חיילותיו הוא עושה מאמץ עילאי לקרב מגזר אחר - החרדים. למענם הוא יוצר מסגרות נפרדות על פי אמונתם, והכל כדי לחבב עליהם את השירות הצבאי. המשותף לאותן מסגרות שירות הוא: גם בהן אין כניסה לנשים. במלים אחרות, צה"ל עושה כל מאמץ לא להעליב איש - כל עוד הוא גבר. אם את חיילת, לעומת זאת, מפקדיך לא יהססו להקריב אותך למען אחדות העם.

בכך צה"ל משקף כמובן את המדינה שהוא משרת, מדינה העוברת תהליך מהיר של הקצנה דתית ובה יותר ויותר מתחמים - החל באוטובוסים וכלה במדרכות - נתונים להפרדה מגדרית. כשהנורמות החשוכות הללו מחלחלות אל "צבא העם" החילוני לכאורה, זו התפתחות מסוכנת. צה"ל לא היה ידוע מעולם בזכות שוויון מגדרי בו, אך מעולם, גם בימי המיידלע, הצביטות בישבן ו"הטובות לטייסים", לא נדחפו חיילות לשבת בעזרת נשים כפויה, לרקוד - פשוטו כמשמעו - במכלאות.

צה"ל הוא אחד מאיי הקונסנסוס היחידים שנותרו כאן: יותר משהוא פועל מכוח של פקודה או חוק, הוא פועל מכוחה של סולידריות רחבה. בשם הסולידריות הזאת כולנו מתייחסים אל החיילים כאל "הילדים" שלנו; בשמה מוכנים הורים לשלוח את ילדיהם לשירות מסוכן, נערים ונערות מוכנים להקדיש שנתיים או שלוש מחייהם לשירות, ומדינה שלמה מתגייסת באקסטזה כדי להחזיר חייל שבוי.

אך אם הצבא מתייחס אל חיילותיו כאל אזרחיות מסוג ב', למה ירגישו מחויבות כלפיו? הרי ממילא רובן יבלו את השירות בשעמום מצמית במשרדים או במשמרות בתפקידים שלא יתרמו להן דבר באזרחות, תוך כדי ספירה לאחור של הימים שנותרו להן עד השחרור. כבר מוטב להן להשיג פטור משירות - ובימים אלה לא חסרות דרכים לעשות זאת - ולחיות את חייהן.

לא, אי אפשר לקרוא לזה השתמטות. ההשתמטות האמיתית היא של צמרת הצבא והרבנות הצבאית, שבפחדנות ובשתיקה משתפות פעולה עם אפליה שמקומה לא יכירנה במדינה דמוקרטית. שמירת הקונסנסוס ביחס לצבא ההולך ומתפצל למגזרים היא משימה מסובכת וחשובה, אבל אסור לה לבוא על חשבון הזכויות של נשים.

על הרמטכ"ל, בני גנץ, לפעול בנחישות ובאופן מיידי נגד המנהג הנפסד הזה. עליו להשמיע קול ברור נגד הפרדה ואפליה של חיילות, להטיל סנקציות משמעתיות חמורות על כל מי שכולא אותן בעזרת נשים. עליו להחזיר לחיילות את כבודן, או לבטל את חובת השירות לנשים. יש להן דברים טובים בהרבה לעשות באזרחות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו