בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם אזלה הסודה לשתייה


151תגובות

מעולם לא היה יצר־הרע רע כל כך ומידבק. גדיים נעשים תיישים מיוחמים, וגיבורים נאלצים להיאבק על כיבוש ייצרם בכל החזיתות.


לפני חודש עזבו צוערים מסע התעוררות, לאחר שזמרת־חיילת חשפה את ערוותה, בקולה. ובשבוע שעבר, בהקפות שניות, נצטוו מאה חיילות בפקודה שלא לבוא בקהל החוגגים, ולהתכנס במתחם מגודר. המפקדות החליטו לעזוב במחאה ולחזור לבסיסן. חבל שלא חזרו הביתה שלא על מנת לשוב, עד אשר יתנצלו בפניהן שני תתי־אלופים שנכחו במקום ולא התערבו. מה קורה כאן פתאום; האם אזלה בימ"חים הסודה לשתייה?


המרחק בין צה"ל למאה שערים מתקצר. אמנם אין מתגייסים בשכונה החרדית, אך רוחה שורה על השורות. מכאן ומכאן מפרידים בין נשים לגברים, בין אזורים זכריים לנקביים, ובג"ץ אומר שזה אסור; וזה מאוד יפה מצדו.


ולמה שלא ירחיבו את גבולות ההפרדה, אם קווי המהדרין ממשיכים לפעול כסדרם - בחורים לפנים ובתולות מאחור - והממשלה מסבסדת את האפרטהייד המגדרי הזה. גם בניו יורק נודע השבוע על קו מפריד, וראש העיר הודיע מיד: "אנשים פרטיים יכולים לקחת אוטובוס פרטי ולעשות בו כרצונם, אבל לא באוטובוס עירוני".


חזקה על ניו יורק שתתקן דרכיה לפני ירושלים, כי שם מרכינים שבאב־שטריימל את ראשם בפני הרשות, ורק כאן ירימו ראש. כי מציון תצא הדרה, כי בירושלים מתחולל טיהור אתני־מגדרי, נשים נעלמות מהמרחב הציבורי, נמחקות משלטי הפרסום ומלוחות המודעות. וראש העירייה מפטר את סגניתו על שהעזה לפנות לערכאות, לתבוע את עלבון אחיותיה. "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", ואנחנו עושים כאן מאמץ להגיע - אם לא למקום עצמו, אז בקירוב: קשה, קשה להיות יהודי, שגם שומר מולדת וגם שומר מצוות לחומרה; קשה להיות חייל גיבור, כשכל כך הרבה דלילות יהודיות בסביבה.


קשה לראות ילדות־ליליות בנות שש, שלומדות עם ילדים בני גילן, וקהילה קדושה בית שמש כבר שוקדת על תקנת המצב; ואפילו קשה לעמוד כאורז מאחורי הקופאיות בסופרמרקט - עומדות או יושבות, ולפעמים מתכופפות, ישמור אותן אלוהים, ואותנו.


גם בציונות הדתית נפלה שלהבת בשרים, במעבר שבין התמפדלות להתחרדלות. יותר מוסדות חינוך שמים פדות בין המינים, וגם בתנועת הנוער שלה מנסים להציל נפשות רכות. מוטב כבר שיעטפו את עצמן, בנות עקיבא, בסמרטוטים שחורים בנוסח טליבאן.


משמרות הצניעות יוצאים מחוץ לחומות, ועכשיו הם תוקפים בגזרת הקיבוצים. לא האמנתי לחבר שסיפר לי על קיבוץ אשדות יעקב ‏(איחוד‏), שערך לאחרונה את הילולת שמחת תורה במתכונת אורתודוקסית מחמירה - גברים לחוד, נשים לחוד. מי יגלה עפר ואבק מעיני חלוצות, שסיתתו אבנים בכביש צמח־טבריה, שעיבדו בזיעת אפיים את גן הירק בכנרת. אלמלא ריבוי ההספדים לתנועה הקיבוצית, היה מיתוסף כאן עוד הספד.


מעולם לא היה מעמד הנשים בישראל כה רם, לא היה כה נחות. נשיאת בית המשפט העליון היא אשה, נשים עומדות בראש תנועת המחאה ושתי מפלגות, ושלישית בדרך. יום יבוא, והן יתבקשו לשבת בעזרה משלהן, ביציע הכנסת כמו בבית הכנסת. החברים־גברים לא ימחו בקול רם מדי על דחיקתן לירכתיים, פן יקוממו עליהם רבנים אדוקים בדרשותיהם.


לא אלמן ישראל, אבל בהחלט חרמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו