בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלי גימיקים ושטיקים


56תגובות

לכל מי שתומך בלב שלם במחאה החברתית ורואה בתוצאותיה חלק בלתי נפרד מעתידו בישראל, היה קשה מאוד לצפות השבוע בסרטון שצילמו פעילי המחאה החברתית בהנהגת דפני ליף בבית החולים איכילוב. למי שפיספס: הפעילים מילאו את מרפאות החוץ של בית החולים ואט אט נפלו "כזבובים" לרצפה, כפי שסיפרה ליף בראיון שנתנה לאחר מעשה, כשהיא חובשת על ראשה כובע ניילון של צוות חדר ניתוח.


הרעיון מאחורי המעשה - הבעת תמיכה בעובדי מערכת הבריאות הציבורית הקורסת - הוא לגיטימי ומוצדק, כיתר הרעיונות שעליהם מדברת ליף מאז נהפכה מצעירה תל אביבית למנהיגת גל המחאה העממי. הביצוע, עם זאת, מטריד ומעורר חששות לגורל המחאה. "זה קצת מרגיש כמו תיכון כשנכנסים פנימה", חלקה ליף את רשמיה מהכנסת במסיבת העיתונאים שכינסה ביום שלישי בכיכר רבין. הפרובוקציה באיכילוב, שנראית כמו סרט קיץ אינפנטילי של תיכוניסטים יותר מאשר כאקט תמיכה במתמחים, לא ממקמת אותה גבוה יותר. זה היה מסוג המראות שמביכים את הצופה, במיוחד זה שרוצה באמת ובתמים בהצלחת המחאה החברתית ובשינוי סדר העדיפויות הכלכלי־חברתי בישראל.


שימוש בגימיקים הוא אחד הכלים האהובים על פוליטיקאים שמנסים מדי יום לחצוב את דרכם מהשוליים האלמוניים ללב הפועם של השיח התקשורתי. הציבור החבוט כבר למד לזהות גימיקים עם שטחיות, חפיפניקיות, הפכפכות והבטחות שווא. אם זה לא נראה רציני, הוא חושב, סביר להניח שזה באמת לא רציני.


המפגן באיכילוב הוא מעשה לא רציני, שמצטרף לתמרורי אזהרה נוספים המאותתים על כך שמשהו לא טוב עובר על הנהגת המחאה. הסכסוך העיקש עם איציק שמולי ‏(שגם לו קרוב לוודאי יש חלק נכבד בפיצול ההנהגה וככל הנראה גם שאיפות פוליטיות משל עצמו‏), החבירה לש"ס, שחלק מציבור בוחריה אינו משתתף בשוק העבודה וממומן ממסי המפגינים שחברו בהמוניהם לליף, והדרישה התוקפנית לפרוץ את התקציב, מבלי ללמוד לעומק נושא כה סבוך שיש המקדישים לו שנים מחייהם - כל אלה הופכים את ליף לדמות פוליטית, בדומה למושאי ביקורתה.


במסיבת העיתונאים בכיכר רבין פנתה ליף שוב ושוב לראש הממשלה בשם הבלתי אמצעי: "ביבי" ‏("ביבי, אתה מסתכל על אשה עייפה"‏), ותקפה אותו על בסיס אישי כאחרונת האופוזיציונריות, כאילו נתניהו - גרגמל מרושע שכמותו - הוא האחראי הבלעדי לשוקת הישראלית השבורה. מעניין שליף האשימה את "ביבי" באגוצנטריות כשציינה שביום חזרתו של גלעד שליט, המלה הראשונה שבה השתמש בנאומו היא: "אני". לו היתה סופרת, יכול להיות שהיתה מופתעת לגלות כמה פעמים השתמשה היא עצמה במלה "אני".


יש יסוד סביר להאמין שהזעם והאכפתיות של ליף אותנטיים ושהיא מגויסת כל כולה למאבק על העתיד החברתי של ישראל. אולם ברגע שהיא צועקת למיקרופונים: "אני רוצה בריאות, אני רוצה חינוך", היא מוזילה את התביעות המוצדקות שבשמן היא נאבקת. החינוך או הבריאות אינם רצון או שאיפה פרטיים שלה. ליף היא צעירה דעתנית ומוכשרת, שקמה באומץ לב ועשתה מעשה, אולם הנימה האדנותית שהיא נוקטת כיום מעוררת אנטגוניזם ומרחיקה תומכים. קיים חשש שאת מה שלא הצליחו להרוס סוכני השלטון - שפישפשו בעברה הצעיר כדי ללקט קצת רפש, ולמרות זאת קיבלו על הראש חצי מיליון איש בכיכר - עלול לקלקל שיכרון הכוח הבלתי נמנע של מי שהתפרסמה בן לילה ונהפכה בגיל 25 לדמות מרכזית בציבוריות הישראלית.


המחאה שליף היא מסמליה המרכזיים, ועל כך תזכה, ובצדק, ששמה ייחקק לנצח בתודעה הישראלית, כבר השיגה לפחות הישג אחד נכבד, והוא התנעת שינוי - אטי, סבוך, קשה - של סדר היום הכלכלי־חברתי בישראל. המחאה יצרה שותפות גורל נדירה, חוצה מגזרים, בקרב הציבור שנושא על כתפיו את עול המסים והחובות אך בסופו של יום זוכה רק לשאריות דלוחות מסיר הבשר. הציבור הזה לא זקוק לגימיקים ילדותיים, ולא לאווירת שוק פוליטית ונאומים מתלהמים. זה לא מה שיוציא אותו ‏(שוב‏) לרחובות. כשהוא מריח אגו, מחנאות ושטיקים הוא מגיב בטראומטיות ונס בחזרה לדל"ת אמותיו.


ואם כך יקרה, הבמה שוב תופקר לחסדי מיעוט שבע שלו אינטרס אחד: השארת הסדר החברתי המעוות על כנו. עד הקיץ האחרון זה עבד מצוין: אילי ההון היו דמויות נערצות ומורמות מהעם, והצטיירו כמי ש"עשו את זה", בעוד שכל השאר, כלומר הרוב המוחלט, השלימו בייאוש עם המצב והמשיכו לשלם ביוקר בעבור שירותים בסיסיים - לרווחת הטייקונים והמונופולים הגדולים. בקיץ האחרון אותו רוב אמר די, ויצא לרחובות. התנהלות ילדותית ושכשוך במי האפסיים הפוליטיים יחזירו אותו הביתה, ויספקו תחמושת קטלנית למתנגדים. אל תתנו להם אותה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו