בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברגותי, הזדמנות שהוחמצה


97תגובות

אחרי השמחה הגדולה על חזרתו של גלעד שליט הביתה, נשאלות כעת שאלות רבות: האם הכניעה לדרישות החמאס תוביל לחטיפות נוספות? האם העסקה חיזקה את קיצוני החמאס על חשבון פתח הפרגמטי? האם יכלה ישראל לחתום על העסקה מוקדם יותר?


מאמר מערכת ב"ניו יורק טיימס" העלה את השאלה מדוע בנימין נתניהו מסוגל לסגור עסקה עם החמאס הקיצוני, אך לא עם הפתח הפרגמטי. אך יש שאלה דחופה עוד יותר: מדוע החמיצה ישראל את הזדמנות הפז לשחרר את מרואן ברגותי?


ברגותי הוא אחד התומכים הנלהבים במציאת פתרון של שלום לסכסוך הישראלי־פלסטיני והבהיר את עמדתו בעניין מהכלא הישראלי, שבו הוא מרצה חמישה מאסרי עולם על מעורבותו בכמה פיגועי התאבדות באינתיפאדה השנייה. הוא גם הביע פעמים רבות התנגדות לפעולות אלימות נוספות נגד ישראל ומאמין שהפתרון של שתי מדינות הוא הדרך היחידה להתקדם.


חשוב יותר, סקרים מראים שברגותי הוא המועמד הפוטנציאלי הפופולרי ביותר לנשיאות הרשות הפלסטינית. אם יתמודד נגד איסמעיל הנייה הוא צפוי לנצח בהפרש גדול ולאחד את כל המחנות הפלסטיניים.


לכאורה, לישראל צריך להיות אינטרס עמוק לשחרר את ברגותי: מחמוד עבאס בן 76, הקריירה הפוליטית שלו קרובה לסיום, וברגותי הוא המועמד החזק היחיד שיוכל להמשיך בפועלו ליישום פתרון שתי המדינות. הוא יחזק את הפתח על חשבון החמאס.


מדוע אם כן לא שיחררה ממשלת נתניהו את ברגותי בעסקת שליט? הרי זאת היתה יכולה להיות הזדמנות יחידה במינה. היא לא היתה מחייבת את הצעד הדרמטי שהוצע בעבר של חנינה נשיאותית, וישראל היתה זוכה בשותף חזק ואמין למו"מ בעתיד.


התשובה פשוטה ואף עונה על שאלת "ניו יורק טיימס" מדוע נתניהו יכול לחתום על עסקה עם החמאס ולא עם הפתח: נתניהו אינו מעוניין בפתרון של שתי מדינות, משום שהוא מאמין שפתרון זה מסוכן להישרדות של ישראל בטווח הארוך.


נתניהו אינו מביע עמדה זאת בצורה גלויה, משום שהיא תציב אותו במסלול של התנגשות עם הקהילה הבינלאומית. מסיבה זאת הוא משלם מס שפתיים לפתרון שתי המדינות ובאותו הזמן עושה כל שביכולתו כדי למנוע את יישומו.


בסופו של דבר, לנתניהו ולחמאס יש אינטרס משותף אחד: להשאיר את הפתח הפרגמטי חלש. מסיבה זאת החמאס לא התעקש לכלול את ברגותי בעסקת שליט. הנהגתו יודעת שברגותי יוכל להעניק לפתח ניצחון סוחף אם יתמודד בבחירות הבאות, ולכן היא מעדיפה שיישאר בכלא.


כך גם נתניהו. בעיניו הסכנה הגדולה ביותר נשקפת ממנהיג פלסטיני חזק, שיאחד את העם הפלסטיני מאחורי הפתרון של שתי מדינות. אם ברגותי ייבחר כנשיא הרשות הפלסטינית ויכריז על מחויבותו לפתרון של שתי מדינות, תיחשף זהותו האמיתית של נתניהו לעיני הבוחרים בישראל והקהילה הבינלאומית.


זאת אם כן התשובה לשאלת "ניו יורק טיימס". זאת גם התשובה לשאלה מדוע החמיצה ישראל את ההזדמנות ההיסטורית לשחרר את ברגותי.


נתניהו הצהיר פעמים רבות שאינו מאמין במדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי. זכותו להחזיק בעמדה זאת, אך יש לדרוש ממנו להבהיר שהוא מוביל את ישראל בדרך שתחסל לתמיד את פתרון שתי המדינות. עליו לגלות יושרה ולהציג את החזון שלו לפתרון בטווח הרחוק, שככל הנראה הוא מדינה אחת דו־לאומית ממערב לירדן. זאת משום ששום מנהיג פלסטיני לא יסכים לעולם למה שנתניהו יהיה מוכן לתת לכל היותר: מדינה פלסטינית־כביכול בכמה מובלעות מבודדות סביב מרכזי האוכלוסייה הגדולים בגדה המערבית.


נתניהו משחק מחבואים עם הקהילה הבינלאומית ועם הבוחרים בישראל. בדרך הוא מוביל את ישראל לבידוד חסר תקדים. אם הוא עושה זאת מתוך אמונה עמוקה ולא רק מתוך הישרדות פוליטית, עליו לגלות הגינות ולומר לעולם ולבוחרים בישראל מי הוא: אידיאולוג ימני בעל תפישת עולם אפוקליפטית. אז לפחות יידע העולם עם מי הוא מתמודד; והישראלים יצטרכו להחליט אם הם רוצים לחיות על חרבם לנצח ולהיות למדינה מנודה, או שהם רוצים לבחור הנהגה שתוביל את ישראל לשלום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו