בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממה המתנחלים פוחדים

27תגובות

למתנחלים יש כנראה סיבה לחשוש מהמחאה החברתית, אחרת קשה להסביר את האובססיה שפיתחו דוברי הימין נגד מובילי המחאה, שעד כה בכלל לא עסקה בהתנחלויות או בכיבוש. במאמר שנועד להגן על ההתנחלויות מפני התקפה פוטנציאלית של המחאה החברתית, מנסה קרני אלדד ("השמאל יודע חשבון?" "הארץ", 26.10) לדחות את הטענה שלפיה להתנחלויות יש מחיר כלכלי.

לצורך כך היא נתלית בדיווח ישן של שלום עכשיו, שניתח את הצעת תקציב המדינה ל-2011 ומצא, כי לפחות שני מיליארד שקלים ממנו נועדו למימון ישיר של הכיבוש. קראה אלדד את רשימת סעיפי התקציב וראתה כי טוב: כמעט אין בו סעיפים מפורשים המפנים תקציבים להתנחלויות, אלא על פי רוב מדובר בסעיפים שנועדו להחזקת הכיבוש: הפעלת מנגנון מתאם הפעולות בשטחים; בניית גדר ההפרדה בתוך השטחים הכבושים, כדי לכלול בתוכה התנחלויות; כבישים ותשתיות שמשמשים גם ישראלים שאינם מתנחלים, ופרויקטים שנויים במחלוקת במזרח ירושלים, שעלולים למנוע סיכוי להסדר.

לו היתה מגלה מעט יושר אינטלקטואלי, היתה אלדד מביאה, בין הגידופים כלפי שלום עכשיו, גם את הדברים שנאמרו כהווייתם, ומוסיפה, שלפי אותו דיווח של שלום עכשיו מחיר ההתנחלויות הוא הרבה יותר גדול, אך הוא לא נמצא בסעיפים המפורשים בתקציב. ממשלות ישראל לדורותיהן נמנעו מלהציג לציבור את סכומי הכסף האדירים המושקעים בבנייה בהתנחלויות ובהחזקת מנגנון הכיבוש. אין סעיף "התנחלויות" בתקציב, ואין גם סעיף "כיבוש". הכספים מועברים להתנחלויות דרך משרדי הממשלה השונים.

כלכלנים ומומחים רבים ניסו לכמת את המחיר שמשלמת ישראל על החזקת השטחים וההתנחלויות. על פי חישוב שערך "הארץ" לפני שנים אחדות, מחיר ההתנחלויות (לא כולל מחיר מנגנון הכיבוש והוצאות הביטחון בשטחים) הוא כ-2.5 מיליארד שקלים בשנה. אך המחיר אינו מתמצה רק בהוצאה על בנייה ומתן השירותים למתנחלים, אלא גם בעובדה שאין כאן שלום, שישראל נהפכת למדינה מצורעת ושההוצאות על מיגון וביטחון ממשיכות לתפוח. גם למחיר הזה אין סעיף תקציבי.

מלבד המחיר המאקרו-כלכלי של ההתנחלויות והכיבוש, קיים גם המחיר היומיומי, של ההטבות שממשלת ישראל ממשיכה להעניק למתנחלים. לדוגמה, ב-2011 העביר משרד הפנים לרשויות המקומיות בישראל מענקי איזון בסך 2.68 מיליארד שקל, מתוכם 324.5 מיליון (12.1%) להתנחלויות, שחלקן באוכלוסייה היה 4% - כלומר, פי שלושה לנפש.

וישנן גם "ההטבות הקטנות", כמו הסבסוד של מחירי הנסיעות באוטובוסים (כ-50%), או הנחות במחיר הקרקע (כ-70%), או העובדה המרגיזה שעל החשמל שמיוצר במתקנים סולאריים יקבלו המתנחלים מחיר גבוה יותר מישראלים שייצרו חשמל על גג ביתם בתוך ישראל. ועוד נתון אחד, מרגיז במיוחד: רק בשנה האחרונה נבנו יותר מ-900 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות המבודדות שממזרח לגדר (בנוסף ל-1,700 יחידות שנבנו ממערב לתוואי הגדר). מכיוון שהיום ברור לרוב הציבור שנצטרך לפנות חלק מההתנחלויות, הרי שלפי התקדים של פינוי גוש קטיף, מחיר הפינוי של אותן 900 משפחות שבחרו השנה להתנחל ממזרח לגדר, יהיה כ-4.5 מיליארד שקל - כמעט כפול ממחיר ההסכם שהושג עם הרופאים.

ממשלה שממשיכה לבנות בהתנחלויות גם היום, כשהיא יודעת שאת רוב הדירות הללו ניאלץ לפנות - אל תתפלא אם היא נתקלת במחאה ובכעס, גם על רקע חברתי, מצד הציבור, שממשיך לשאת בנטל המסים ובמימון ההתנחלויות.

הכותבת היא רכזת פרויקט מעקב התנחלויות בשלום עכשיו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו