לא לשחרר את ברגותי

משה אלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה אלעד

קריאות לשחרורו מהכלא של מרואן ברגותי נשמעות באחרונה מפיהם של פוליטיקאים ישראלים. בעבר היו אלה בנימין בן אליעזר ואפרים סנה, שאף ביקר אותו בתאו בכלא, והיום זהו עמיר פרץ, שבנה אידיאולוגיה שלמה סביב הצורך להתיר לאסיר הפתח, השפוט לחמישה מאסרי עולם, לצאת לחופשי.

ביסוד הדרישה לשחרר את ברגותי עומד הדימוי, שמדובר בנלסון מנדלה פלסטיני. ההנחה היא שיציאתו לחופשי תוביל לבחירתו למנהיג אש"ף ולראש הרשות הפלסטינית, מהלך שיקל על מדינת ישראל להגיע להסכם שלום עם שכניהם הפלסטינים. מתנגדי השחרור המוקדם נוהגים לנמק זאת בצורך של מדינת חוק להחזיק את פושעיה ורוצחיה בכלא, ובהטלת ספק ביכולתו של "המשוחרר מטעם" להנהיג ציבור העוין אותנו בנתיב של שלום.

ובכן, לא המחשבה כי על ברגותי להשלים את תקופת מאסרו צריכה להדיר שינה מעינינו - הרי כבר שיחררנו פושעים ורוצחים נתעבים ממנו. ברגותי נשפט אמנם על אחריות לפשעים שבמדינות מסוימות היו מוציאים אותו בגינם להורג, אבל הם מחווירים לעומת עוונותיהם של כמה אנשי חמאס ששוחררו בעסקת שליט. מצער שמחוקקים ישראלים, בהם שרי ביטחון לשעבר, עומדים מאחורי יוזמה שמשמעותה היא ששליחתו לכלא של מי שמעורב בפיגועים ורציחות היא בגדר המלצה זמנית בלבד.

זאת ועוד, המציאות בשטחים מראה שמי שמשוחרר ביוזמת הממשל הישראלי ובברכתו, להבדיל מעסקת חילופין כפויה, כאילו הוצמד לו אות קלון של משתף פעולה, כפי שקרה למספר מנהיגים פלסטינים בשנות ה-80. פרטנר, בר שיח אותנטי, לא יצמח לנו משחרור יזום של כלוא. אתם מדמיינים את נשיא המדינה נפגש עם ברגותי לשיחה? על מה ישוחחו - על בקשת החנינה שפרס חתם עליה? או שהתקשורת תדווח שראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם "ראש הרשות הפלסטינית המחבל/רוצח מרואן ברגותי"?

אסור לשחרר את מרואן ברגותי משום שהוא איננו איש של שלום. רוח השלום מפעמת בלבו של מנהיג "התנזים", רק כאשר הוא שוהה מאחורי סורג ובריח. כאשר הוא מתהלך ברחוב הפלסטיני בראש כנופיותיו, אין מחרחר עימות גדול ממנו. אם יש מנהיג פלסטיני שיכול להצית אינתיפאדה נוספת, זהו ברגותי.

לא מיותר להזכיר שבתקופת הסכמי אוסלו, בשנים 1995-1998, בחר ברגותי לסטות מדרכו של אש"ף שאימץ לכאורה את דרך הסולחה (הזמנית) והקים את המיליציות שהתנגדו לתהליך השלום וחיבלו בו בכל דרך אפשרית. זכורני כיצד בשעה שניהלנו מפגשים עם אנשי "אגף השלום של הרשות הפלסטינית" כג'יבריל רג'וב, תאופיק טיראווי ואיסמעיל ג'אבר, התהלך לו ברגותי ברחבי רמאללה, ולמגינת לבם של עמיתיו, עודד פגיעה בחיילי צה"ל, הטיף לירי על התנחלויות ואיים אפילו על עמיתיו שנפגשו עם ישראלים, ש"יומם יגיע".

הפלסטינים עצמם, אלה שניהלו עמנו את המשא ומתן על יישום הסכמי אוסלו, נהגו לומר, שלא לציטוט, שברגותי "גרוע מאחמד יאסין וחאלד משעל גם יחד". לא ממש נלסון מנדלה. האם לפואד בן אליעזר, לסנה ולפרץ, ידוע משהו חדש?

ד"ר אל"מ (מיל') אלעד מלמד במכללת הגליל המערבי, ובעבר שימש כמושל ג'נין ובית לחם וכראש מנגנון התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ