בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להכיר ברצח העם הארמני

31תגובות

עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, אפשר לצפות שגם הפעם ניחשף למראות שימיטו חרפה על התכנסויות המחוקקים. אנו מורגלים לישיבות כנסת שגורמות למתבונן בהן להתבייש. אבל נראה שרבים יחושו עוד מנה של בושה, ואפילו עמוקה, לאחר שח"כ אריה אלדד מהאיחוד הלאומי יובס, מאחר שהצעת החוק הפרטית שלו, הקוראת לקבוע בישראל יום זיכרון לציון רצח העם הארמני, תוסר על ידי רוב הח"כים.

זהו הצפי של אלדד עצמו, שאינו יודע מי יתמכו בהצעת החוק שלו. רק בזאת הוא בטוח: סיעת מרצ תהיה לצדו. מתי מתהווה ברית משונה כזאת בין האיחוד הלאומי לבין מרצ? רק הרצון הכה מוסרי, הכה מובן מאליו, להכיר ברצח העם הארמני, יכול לשמש מגנט המצמיד זה לזה את הקצוות האלה.

"נילחם כאריות, אבל ניפול כזבובים", מעריך אלדד את הצפוי בהצבעה. במושב הקודם של הכנסת, גם על רקע ההידרדרות ביחסי טורקיה-ישראל, הוחלט ללא מתנגדים, ובתמיכתו המסורתית, הנלהבת בעניין זה, של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, להעביר לוועדת החינוך את ההצעה לסדר היום שהעלתה ח"כ זהבה גלאון ממרצ לקיים דיון פתוח בוועדה זו על המשמעות של רצח העם הארמני מבחינתנו, בישראל.

את הלפיד הפרלמנטרי הזה העביר לגלאון חיים אורון ממפלגתה. הוא נשא אותו בגאון עד לפרישתו מן הבית. אכן, מה טבעי יותר מכך שבית המחוקקים במדינת היהודים ילך סוף-סוף בעקבות כמה עשרות בתי מחוקקים בעולם הדמוקרטי ויכיר ברצח העם הארמני? אבל מה שנראה כה מובן מאליו - כי עם שחווה שואה שגדעה שליש מבניו יכיר ברצח עם שבוצע בעם אחר, שאף הוא איבד שליש מבניו - לא נראה מובן מאליו בעיני ועדת השרים לחקיקה. זו החליטה כי על הקואליציה להסיר מסדר היום את הצעת החוק של אלדד.

הסיבה: "רגישות". כלומר, רגישות היחסים בין טורקיה לישראל. הרי לאורך עשרות שנים נכנעו ממשלות וכנסות בישראל ללחץ הטורקי שלא להכיר ברצח העם הארמני, שבוצע בזמן מלחמת העולם הראשונה, בימי האימפריה העותמנית. כניעה מבישה זו התחוללה בתור הזהב של היחסים עם טורקיה. אבל באופן מוזר היא נמשכת גם עתה, בעידן היחסים המשובשים. שאלת תם: האם רצח העם הארמני צריך להיות קרוב יותר, למשל, למחוקקים בארגנטינה, שהכירו בו עוד ב-1985? ומה בדבר יותר מ-40 מדינות בארצות הברית שהכירו ברצח העם הארמני?

נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, קרא רק באחרונה לטורקיה להכיר ברצח העם הארמני. הוא אף איים שאם לא תעשה כן, עלולה הכחשת הג'נוסייד הארמני להיחשב פשע פלילי בצרפת, ממש כמו הכחשת השואה. ייתכן מאוד שסרקוזי מחזר אחר קולות התפוצה הארמנית בארצו (כחצי מיליון בני אדם), לקראת הבחירות הקרובות לנשיאות. אבל עמדתה זו של צרפת כבר עלתה לה בעבר במחיר יקר של קלקול היחסים עם טורקיה. הכל יכול להיראות אחרת, אם חברי הכנסת יתנגדו להחלטת ועדת השרים לחקיקה ויתמכו בהצעת החוק של אלדד. ארגנטינה - כן, צרפת - כן, עוד עשרות מדינות - כן. האם רק ישראל תצביע "לא"? "לא" להכרה ברצח עם?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו