בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

געגועים לבגין

68תגובות

שנים אחדות לפני רצח שני הצעירים הפלסטינים שחטפו את נוסעי קו 300, פירסמתי כאן כתבה על עיתונאי פלסטיני ממזרח ירושלים, שהתלונן כי בעת שהיה במעצר מינהלי הוא עונה בידי חוקרי השב"כ. לא רצח ואף לא שבירת עצמות. סתם "טלטולים", השפלות ולילות ללא שינה (החשד, אגב "חברות בארגון עוין" - הפתח).

בניגוד לשמעון פרס, איש "מחנה השלום" שנתן יד לטיוח פרשת קו 300, הורה ראש הממשלה אז, מנחם בגין, מנהיג "המחנה הלאומי", לחקור ביסודיות את טענותיו של הצעיר הפלסטיני. החקירה, שנוהלה בידי פרקליט המדינה אז, גבריאל בך, הסתיימה בהדחתם של שני חוקרי שב"כ ובהנחיות קפדניות שאסרו על שימוש בעינויים בחקירתם של עצירים ביטחוניים.

נקל לתאר איזו מהומה היתה קמה בכנסת, אילו מישהו בדרג המדיני או המשפטי היה מעז לגעת היום בשערות ראשו של איש ביטחון, בגלל שהלה "בסך הכל פגע בערבי". ספק גדול אם מנחם בגין היה מתכבד לשבת היום בספסלי הליכוד. בגין, ששימש סנדק לח"כ יריב לוין (ליכוד), מבאיש ריחו של בית המשפט העליון ואבי הצעת החוק להגדיל את הפיצוי על לשון הרע, לא היה מוצא את מקומו בכנסת ה-18, שפותחת היום את מושב החורף שלה.

הוא היה נחשב לעוף מוזר גם בעיני רבים מחברי סיעת קדימה, בהם יו"ר המפלגה ציפי לבני והטוען לכתר, שאול מופז. המאבקים שבגין ניהל לביצור שלטון החוק, שמירה על זכויות אדם וחופש הביטוי, אינם מושכים גם את לבה של מנהיגת מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ'. את סדר היום "השמאלני" הזה, היא מעדיפה להשאיר לזהבה גלאון וחבריה במרצ.

יוזמיהן של הצעות החוק האנטי-דמוקרטיות שעברו בכנסת ואלו שממתינות על שולחנה, מציגים את תומכיהן כ"פטריוטים". המתנגדים מתוארים כ"יפי נפש", שמפקירים את ביטחון המדינה. בנייר עמדה שפירסמו פרופסור מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הם בוחנים את משנתו של בגין ומראים שאפשר להיות גם בעל תפישה רחבה של הדמוקרטיה, גם פטריוט וגם מחויב לביטחון המדינה. אף כי הציטוטים מובאים מנאומיו של בגין בכנסת בתקופת היותו מנהיג האופוזיציה בכנסת, הוא היה בדרך כלל נאמן לעקרונותיו גם בהגיעו לשלטון.

איש אינו יכול להטיל ספק בדאגתו של בגין לביטחונם של אזרחי ישראל. והנה, בדיון שהתקיים במליאת הכנסת ב-20 בפברואר 1962, על הצעת חוק לביטול תקנות ההגנה (שעת חירום) אמר בגין: "קיומן של תקנות אלו מעלה סימן שאלה מעל זכויות היסוד של כל אזרח בישראל... שמענו טענה לפיה אולי צדקה עשו עמנו הבריטים על שהותירו לנו, בעזבם את הארץ, את התקנות משנת 1945. זוהי טענה מוזרה מאוד... אם לא נאה היה למדינת ישראל לחוקק חוק כזה, או שכמותו, הנאה לה למדינת ישראל להחזיק בחוק הזה?"

באותו נאום דחה בגין את הטענה שאין להעניק לאזרחי ישראל הערבים שוויון זכויות מלא, מפני שהם לא משרתים בצבא. "זאת טענה מוזרה", הוא אמר. "אנחנו החלטנו לא לחייב את התושבים הערבים, בניגוד לדרוזים, בשירות בצבא... אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות ויהיה שוויון זכויות לכל אזרחיה, ללא הבדל דת, לאום ומוצא".

לפני כן, בנאום שנשא בכנסת בדצמבר 1959, אמר מנחם בגין כי "איננו מקבלים את הדעה הרשמית למחצה, ששמענו בימי כהונתה של הכנסת השלישית, לפיה מדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות. אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם, הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה".

כבר בשנת 1956, כשהדמוקרטיה הישראלית היתה בחיתוליה, הציע בגין שהכנסת "לא תחוקק שום חוק שיש בו הגבלת חופש הביטוי בכתב, או בעל פה". כמה נורא, שכעבור יותר מ-50 שנה, אפילו העיקרון הדמוקרטי המובן מאליו הזה מוטל בספק בכנסת ישראל. מנחם בגין, מי יגלה עפר מעיניך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו