בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפני תקיפת איראן

120תגובות

במצב עניינים רגיל נמצאת המערכת הביטחונית מימין למערכת הפוליטית. הטעם ברור: הזמר רוצה לשיר, הסופר רוצה לכתוב והאוגדונר רוצה להניע גייסות. קביעת משה דיין שהוא מעדיף לרסן סוסים דוהרים מלדרבן פרדות עצלות לא התייחסה רק לפקודיו אסף שמחוני ואריק שרון. זו התבנית החוזרת בהיסטוריה העולמית. רק לעתים נדירות מתהפכות היוצרות והמערכת הצבאית מוצאת עצמה מתונה ושקולה מהמערכת הפוליטית. ברוב מוחלט של המקרים הללו בהיסטוריה - למעשה בכולם - ואין המדובר רק בשנות השלושים של המאה העשרים, נגמר הדבר באסון. הסיבה הפשוטה: המערכת הביטחונית איננה בנויה לשמש כבלם לאורך זמן להנהגה קיצונית.

לדאבון הלב, ישראל לקראת חורף 2011 נמצאת במצב נדיר ומסוכן זה. כך כשמדובר ברשות הפלסטינית: מערכת הביטחון כולה, על מוביליה, בהווה ובעבר, ממליצה ללכת לקראת אבו מאזן. היא מכירה ב"נס" השנים האחרונות, שבהן יוצב בגדה שלטון הנהנה מרוב ופועל בנחישות נגד הטרור. לעומתה הולכת המערכת הפוליטית, במודע, בעקבות דבריו המוצהרים של המתנחל איווט ליברמן ועושה הכל כדי לפגוע בפרטנר הפלסטיני המתון. זאת מההבנה שהדרך היחידה לשמור על ההתנחלויות ועולמן המשיחי היא לדאוג לחיזוק הנהגה פלסטינית קיצונית, שאיתה "אי אפשר לדבר".

וכך, ובאופן חריף יותר, כשמדובר באיראן. כל ראשי זרועות הביטחון - רמטכ"ל, ראש מוסד, ראש שב"כ, ראש אמ"ן, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית - מכהנים וכמה דורות לאחור - מתנגדים ובתוקף לתקיפה כעת באיראן, ואילו לשני אנשים, בנימין נתניהו ואהוד ברק, נדמה שהם יכולים, לבדם, לגרור עם שלם למערכה ארוכה ועתירת קורבנות.

תמונת השבוע היתה פגישתו לאחר חצות של נתניהו עם הרב עובדיה יוסף, אלי ישי ואריאל אטיאס. הפלאפונים הורחקו - כיאה לפגישה מסווגת - וגם נתן אשל הדתי-לאומי הורחק ממחבואו ליד הספרייה. אלא שלא את הרב הישיש והקיצוני אמור נתניהו לשכנע בנחיצות התקיפה כעת אלא את צמרת המערכת הביטחונית בהווה ובעבר, ואת רוב אזרחי ישראל וידידיה במערב.

מדחיקים קיצוניים ונטולי ראי באו בתלונות לתוניסיה, שם מפלגה איסלמית מתונה זכתה ב-41% ממושבי הפרלמנט ומקימה קואליציה עם מפלגות שמאליות וליברליות. אך בישראל יותר מ-45% ממושבי הכנסת שייכים לבעלי תפישות דתיות-רדיקליות, משיחיות, אנטי-דמוקרטיות או גזעניות. כך 23 המנדטים של ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי והאיחוד הלאומי; כך ישראל ביתנו ומחצית מהח"כים של הליכוד, כדני דנון, יריב לוין וידידיהם. ובניגוד לתוניסיה, גורמים ליברלים אינם בקואליציה. לא בכדי הצהיר שר המשפטים שהוא פועל להפוך את ההלכה לחוק הישראלי, ורוב יועצי ראש הממשלה באים מעולם דתי-רדיקלי תומך התנחלויות ונגוע-משיחיות.

אהוד ברק נוהג לדבר על השליש שגם משרת, גם עובד וגם משלם מסים. השליש הזה אמור עתה לספוג את הטילים ואת תחזיות השר מתן וילנאי על אלפי נפגעים. המקלט האטומי הענק והיקר שיקלוט את כל שרי הממשלה ואולי גם את משפחותיהם ומקורביהם אינו אופציה לאזרחים; כך גם המחסה שמכינים בהתנחלויות שאמורות לא לספוג טילים; גם המקומות שאותרו במרכז לצורך חפירה והטמנה מהירה של הנספים - למניעת התפשטות מחלות - אינן אופציה מרנינה.

הידיעות שזורמות מרום המערכת על אפשרות לפעולה רגע לפני החורף יכולות בדוחק לשמש כספין להבהלת העולם. ואולם הן גם מרגילות לרעיון התקיפה. חמור מכך: את התנגדות הצמרת הביטחונית מפתה לעקוף בדיון בהול, דחוס ומסולף של "כאילו הרגע האחרון לפני העננים" - כדיון עם הרב יוסף - כששהותם הבעייתית של האמריקאים בעיראק עלולה לשמש כפיתוי לניסיון לגרור אותם למערכה נגד רצונם, כמותקפים. למול ההיסטוריה חייבים הכוחות השקולים ללחוץ על הבלם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו