להאזין ל"משיח"

רפי מן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רפי מן

לא רק המוסיקה השמימית של גיאורג פרידריך הנדל, בביצוע המשובח של הקאמרטה הישראלית ובהשתתפות מקהלת המדריגל מבזל, העניקה השבוע חוויה מיוחדת לקהל המאזינים לאורטוריה "משיח" בתיאטרון ירושלים. גם נוכחות עשרות חובשי כיפות בקהל, כפי שנראו ממרומי היציע, תרמה להנאה. היה מחמם לב לראותם שם, כמו באירועי תרבות אחרים בירושלים, בעידן שבו קציני צבא בכירים מבקשים להוריד מהבמה נשים זמרות; לשם שמים, כמובן.

הצלילים של הנדל מבקיעים בעד לרקיעים הללו, המכסים על קנאות אטומה וחוסר ביטחון של מי שמבקשים להוביל תהליך של טאליבניזציה בישראל. כשמאזינים ליצירה ואף קוראים את הטקסט - מישעיהו, מלאכי ואיוב ועד יוחנן, מתי ולוקס - קשה להבין את אלה החרדים ממראה, ממלה ומצליל. ומקולה של אשה ומדמותה.

גם במאה ה-18 נחרדו לא מעטים בלונדון מהשימוש שעשו הנדל וצ'רלס ג'ננס - שליקט פסוקים - בכתבי הקודש לליברית במופע בידורי, ועוד מפי זמרות שחקניות. במקומותינו היה בוודאי איש דת, אם היה בכלל נוכח שם, מטיח בזמרת ובקהל "קול באשה ערווה!". בבכורת האורטוריה בדבלין באפריל 1742 קם כומר אחד על רגליו בתום האריה "נבזה וחדל אישים, איש מכאובות וידוע חולי", ששרה זמרת האלט סוזנה סיבר, וצעק לעבר הבמה: "בעבור זה יימחלו לך כל עוונותיך, אשה!"

האזנה ל"משיח" נותנת נקודת מבט מעניינת על המתרחש במרחב הציבורי בישראל בנקודות ההשקה שבין דת לתרבות ובין קנאות לפתיחות. עיון בספרי דת של אמונות אחרות אינו מוביל, בעיני אדם נאור לפחות, להמרת דת או לנטישת האמונה. זה חלק מהכרת התרבות העולמית והבנת עולם רוח מגוון. יכול אדם להאמין ש"בנו בחרת מכל העמים", אך אין פירוש הדבר שעליו לחשוש מכל קול אחר, לגדר את עצמו בחומת חומרות מאיימת.

כל עוד ימשיכו כאן לנגן ולשיר את "משיח", ובקהל יישבו גם אנשי תרבות חובשי כיפה, סימן הוא שהחושך טרם כיסה את הארץ. אך אסור לחתום בהללויה. כוחות השחור מאיימים לחדור ממאה שערים ובית שמש גם לפארק אשכול ולבה"ד 1.

ד"ר מן הוא היסטוריון וחוקר תקשורת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ