בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נזק מוחי לאקדמיה

5תגובות

בכל תחילת שנה אקדמית היה הפרופ' ראובן כהנא - המנחה שלי - מציין שתי עובדות: א. למידה באוניברסיטה אינה גורמת לנזק מוחי; ב. קריאת מאמרים אינה מוליכה לעיוורון. בכך הוא נימק את דרישותיו הגבוהות, מתוך תמצות של מסורת מחקר מפוארת: ככל שלומדים יותר, יודעים יותר; ככל שרמת הדרישות גבוהה יותר - הסטודנטים יוצאים מלומדים יותר. המשתמע מכך פשוט גם כן: כדי להבטיח שמערכת ההשכלה הגבוהה תמצה את הפוטנציאל של תלמידיה, שומה עלינו להציב להם דרישות גבוהות ככל האפשר.

והנה, בשבוע שעבר פורסם בכלי התקשורת כי פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (הוות"ת), מבקש לממש את שהבטיח בראיון עם הכניסה לתפקידו, קרי לבצע "מהפכה אמריקאית באקדמיה הישראלית". על פי הפרסום, ות"ת תתקצב את המערכת כך, שהאוניברסיטאות יהפכו למכוני מחקר לתארים מתקדמים, בעוד המכללות יקלטו את הרוב הגדול של תלמידי התואר הראשון - בדומה למודל האמריקאי.

ההצעה מתבססת על ההנחה כי תוצר התואר הראשון במכללה שווה ערך לתוצר הלמידה באוניברסיטה. אולם ממצאים של מחקרים וועדות בדיקה במל"ג ועדויות של סטודנטים מלמדים, כי הנחה זו בעייתית מאוד וכי למרות הזהות הפורמלית בין תואר ממכללה לתואר אוניברסיטאי, יש הבדל בין רמת הדרישות האקדמיות באוניברסיטאות לאלו שדורשות המכללות, יש הבדל ברמת הסגל ובעדכונו במחקר, יש הבדל בתקצוב המחקר ובשעות ההוראה ויש הבדל בסילבוסים, בדרישות הקריאה, במבחנים ובעבודות. כתוצאה מכך יש גם הבדל באיכות הסטודנטים, בידיעותיהם וביכולותיהם.

האמת, הדברים נכונים גם בארצות הברית, שממנה אנו מבקשים להעתיק את המודל. עמית שלי מאוניברסיטת ניו יורק, ריצ'רד ארום, סיכם מחקר חדש שלו במלים: "מספר הולך וגדל של סטודנטים נשלחים למכללות במחיר ההולך ומאמיר, אולם אצל רובם לא ניכרת עלייה משמעותית ברמת החשיבה הביקורתית, בחשיבה המורכבת וביכולת ההבעה בכתב. אצל רבים אין כלל שיפור בתום שנתיים של לימודים. לפחות 45% במדגם שלנו לא הראו כל שיפור משמעותי בביצועיהם האקדמיים".

מחקרו של ארום עורר תהודה ציבורית רבה בארה"ב, כי משמעותו היא שמערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית אינה ממצה את הפוטנציאל הלימודי של חלקים רבים באוכלוסייה, ובמיוחד של מיעוטים הלומדים במכללות. נכון, בארה"ב יש אוניברסיטאות כמו הרווארד וסטנפורד; אבל בעיקר יש שם אלפי מכללות רדודות, המציבות דרישות נמוכות לסטודנטים לתואר ראשון. לדברי ארום, המשמעות היא שמערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית מייצרת בינוניות. מכיוון שהיא עושה זאת לשוק עבודה שאינו דורש הרבה מעבר לבינוניות, בארצות הברית מדובר במערכת מאוזנת, לא במשבר.

ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה בינוניות. בוות"ת חייבים להודות באמת הפשוטה: התואר האקדמי החשוב ביותר מבחינת היקפי הלמידה ורכישת המיומנויות הוא התואר הראשון. לפיכך, העברת רוב לומדי התואר הראשון מן האוניברסיטאות אל המכללות מחייבת לשדרג אותן ולחזקן, מתוך פיקוח הדוק יותר על רמת ההוראה בהן. אם לא ייעשה כן התוצאה תהיה העתקת מודל, שיגדיל את מספר הסטודנטים הבינוניים בישראל. מהלך כזה עשוי ליצור נזק השכלתי, שאותו יתקשו האוניברסיטאות לתקן בלא שינוי דרמטי בתארים המתקדמים בהן.

פרופ' יאיר, מחבר "צופן הישראליות", הוא סוציולוג באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו