בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חרדים אנטישמיים בירושלים

78תגובות

שופט שלום בירושלים ביטל בשבוע שעבר כתב אישום שהוגש נגד כומר יווני-אורתודוקסי שהכה באגרופו בפנים של תלמיד ישיבה בעיר העתיקה, לאחר שזה ירק בסמוך אליו. השופט, דב פולוק, קבע, שמדובר במנהג של קיצונים חרדים לירוק כשהם עוברים ליד אנשי כמורה.

יום אחרי יום אנשי כמורה חשופים ליריקות על ידי אותן קבוצות שוליות, תופעה שבאה לבזות דת אחרת", כתב השופט בהחלטתו; "רשויות האכיפה אינן מצליחות למגר את התופעה ואינן תופסות את היורקים, למרות שמדובר בתופעה הנמשכת מזה שנים... בנסיבות אלה, יש בהעמדת הנאשם לדין בשל מכה בודדת שנתן לאדם שירק בפניו, כשהוא סובל שנים את הביזוי של יריקות בשעה שהוא מסתובב בגלימה של הכנסייה, כשהוא לא זכה לכל מענה של הרשויות למצוקתו, משום סתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית". לפיכך החליט השופט לבטל את כתב האישום בעילה של "הגנה מן הצדק".

השופט ראוי לשבח על החלטתו, אך גם בלי הנימוק של מחדלי המשטרה בבלימת התופעה היה הנאשם במקרה כזה ראוי לזיכוי. ואם המשפט הישראלי אינו מאפשר תוצאה כזאת, ראוי לשקול אם ניתן לנסח כלל שיאפשר זאת. אגרוף בפרצוף בתגובה על יריקה בנסיבות כאלה, כשברור שהיריקה נועדה לבזות, והביזוי הוא חלק מתופעה שיטתית ונמשכת של התנכלות מכוערת, נראה לי המעשה הנכון במקום הנכון.

מי שחולק על כך צריך לשאול את עצמו, מה היתה תגובתו אילו היה מדובר בתגובה של יהודי בחוץ לארץ על התנכלות אנטישמית. ברור שלא הכל מותר גם בנסיבות כאלה, אבל אני, על כל פנים, מצטער על כל מצב שאנטישמי שירק על יהודי או "לידו", כמנהג ירושלים, בעונותינו ¬ לא קיבל אגרוף בפרצוף. גם אילו הייתי שומע, שבמקום כלשהו בארץ בריונים חילונים נוהגים להתנכל באופן שיטתי בצורה כזאת ליהודים חרדים, ואדם בפיאות ובלבוש חרדי צריך לסבול במשך שנים יריקות כאלה, ואחד הקורבנות הגיב על היריקה כפי שהגיב הכומר בירושלים ¬ דעתי היתה נוחה מהמעשה, וודאי שלא הייתי סבור שיש מקום להגיש כתב אישום על תקיפה.

ייתכן שמעשהו של הכומר לא היה בדיוק לפי הנאמר בדרשה על ההר, אך לעומת זאת אין ספק שהמעשה הולם את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. די לנו בכך. ואיפה ההנהגה החרדית לנוכח מעשים בזויים אלה, הנמשכים זה שנים? מדוע אין הרבנים מוקיעים מעשים אלה ודומיהם, כפי שהם יודעים לעשות כשאכפת להם באמת, כשהם באמת רוצים להוקיע ולא לשתוק או במקרה הטוב לגמגם?

אלה שאלות רטוריות, אבל ראוי בכל זאת לחזור לשאול אותן. לעתים קרובות נשמעות הטענות מצד חרדים נגד מה שהם מכנים "אנטישמיות" ביחס של החברה החילונית כלפיהם. הדברים אינם חסרי שחר: יש ויש מקרים שבהם היחס לחרדים מזכיר אנטישמיות. חבל רק, שהאנטישמיות, לשיטת החרדים, היא לעולם מה ש"הם" עשו "לנו", ואף פעם לא מה ש"אנחנו" עשינו "להם". שום חברה אינה אחראית למעשי מיעוט קיצוני ואלים בקרבה. אבל לשתיקת מנהיגיה לנוכח מעשים כאלה היא בהחלט אחראית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו