בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכשול לאסטרטגיה האמריקאית

תגובות

הפוליטיקאים הרפובליקאים סובלים מדיסוננס קוגניטיבי חמור. הם מאשימים את הנשיא ברק אובמה בהזנחת האינטרסים של ארצות הברית במזרח התיכון ובמדיניות פייסנית כלפי מנהיגים אנטי אמריקאים. אבל זהו אותו אובמה שפעל לחיסול אוסאמה בן לאדן ומועמר קדאפי.

הסנאטור הרפובליקאי מרקו רוביו ניסה לפתור את הדיסוננס בטענה, שהקרדיט העיקרי לביצוע המשימה בלוב מגיע לצרפת ובריטניה; ואילו המועמדת הרפובליקאית לנשיאות מישל בקמן האשימה את אובמה בהתערבות במשבר שאינו נוגע לאינטרסים אמריקאיים.

אחרי שאובמה הודיע שארה"ב תוציא את כוחותיה מעיראק בחודשים הבאים - ובכך תממש החלטה שקיבל קודמו בתפקיד - האשימו אותו הרפובליקאים בחולשה מדינית וטענו, כי סיום הכיבוש בעיראק יאפשר לאיראן להרחיב את השפעתה שם.

הביקורת הזאת מתעלמת מהעובדה, שהחלטת הנשיא הרפובליקאי ג'ורג' בוש להפיל את סדאם חוסיין, שפעל לאזן את הכוח של איראן במפרץ הפרסי, היא שיצרה את התנאים להקמת ממשלה בשליטה שיעית בבגדאד, שהיא בעלת קשרים הדוקים עם האיאיתוללות בטהראן.

המלחמה בעיראק יכולה לספק דוגמה, כיצד אין לקדם את האינטרסים של האמריקאים במזרח התיכון. בהשפעת דוקטרינה שהניחה כי המערב נמצא בעיצומו של עימות גלובלי עם האיסלאם הקיצוני וכי וושינגטון תוכל לנצח במלחמה זאת על ידי "שחרור" עיראק וקידום גרסה משלה של חופש פוליטי וכלכלי, התעלמו הנשיא בוש ויועציו הניאו-שמרנים מהמציאות האתנית בעיראק וכשלו בהערכת מאזן הכוחות במפרץ הפרסי. מדיניותם פגעה באינטרסים של ארה"ב ולא הצליחה לקדם ערכים ליברליים בעיראק ובאזור. התנגדות של שותפות אזוריות כמו סעודיה וטורקיה ושותפות גלובליות כמו צרפת וגרמניה מנעה יצירת מערכת הרתעה נגד סדאם.

בלוב, לעומת זאת, לא עמד הממשל האמריקאי מאחורי המרד נגד קדאפי, התעקש לא לשלוח כוחות קרקעיים ועודד את פאריס ולונדון לעמוד בראש המערכה הצבאית שם. כל זאת תוך כדי שיתוף פעולה עם מדינות אירופיות וערביות ונכונות להגיש עזרה לוגיסטית מוגבלת.

השוואה בין תוצאות המדיניות האמריקאית בעיראק לתוצאותיה בלוב מוכיחה, שהדרך האפקטיבית ביותר להבטחת האינטרסים האמריקאיים במזרח התיכון - במיוחד בתקופה הזאת של שינוי פוליטי אדיר באזור וצמצום המשאבים הכלכליים והצבאיים של ארה"ב - אינה על ידי התערבות צבאית ישירה, אלא על ידי בניית קואליציות פוליטיות-צבאיות אד-הוק. קואליציות המיועדות להרתיע כוחות אגרסיביים כמו איראן, המאיימים על מאזן הכוחות האזורי. ארה"ב תהיה מוכנה לתמוך בצורה מוגבלת בפעילות צבאית שלא תכלול את כוחות היבשה שלה, ורק כשעזרה כזאת תהיה הכרחית.

אסטרטגיה זאת (המכונה off shore balancing) אומצה בידי האמריקאים בדרום מזרח אסיה לאחר נסיגתם מווייטנאם, והיא נראית כאופציה ריאליסטית כיום, כשארה"ב מתחילה לפנות את כוחותיה מעיראק ובוחנת תגובות אפשריות להתחמשות הגרעינית של איראן ולחילופי שלטון בדמשק.

ישראל יכולה להשתלב באסטרטגיה הזאת עם מדינות כמו טורקיה וסעודיה. אך המדיניות הנוכחית של ממשלתה, כולל חוסר הנכונות להגיע להסדר עם הפלסטינים והחרפת המתח הדיפלומטי עם טורקיה, מקשה על האמריקאים לקדם אסטרטגיה זאת. ייתכן שקובעי המדיניות בירושלים מעריכים, שלוושינגטון לא תהיה ברירה אלא להסתמך על ישראל בניסיון לשמור על ההגמוניה באזור. הביקורת של הרפובליקאים על מדיניות אובמה נוטה לחזק משאלות לב אלה.

ד"ר הדר הוא עיתונאי וחוקר של נושאים מדיניים וכלכליים גלובליים בוושינגטון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו