בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משוגעים, רדו מהגג

103תגובות

אפילו אביגדור ליברמן, שפעם הציע להפציץ את סכר אסואן ועתה מציע לצאת למלחמה בעזה כדי לחסל סופית את החמאס, טען השבוע בתוכנית "הכל דיבורים" שאנחנו מדברים יותר מדי בנושא האיראני. הוא אפילו ציטט אמירה ממערבון ידוע, "אם אתה רוצה לירות תירה, אל תדבר". ליברמן, קיצוני שבקיצונים, שלא גילה אם הוא בעד התקפה על איראן, מודע לטירוף שבאיומינו לתקוף אותה.

מי היה מאמין שאך לא מזמן הצנזורה מנעה כל פרסום הקשור בנושאי הגרעין. לכל היותר נדרשנו לציין את שלוש המלים "לפי מקורות זרים". כאילו מי שזומם משהו נגדנו בתחום הזה לא יודע על עצמו מה שאנו יודעים.

כשהצנזורה מתירה מה שאסרה רק לא לפני הרבה זמן, זה אולי לא מקרי: או שזה נועד להכין את דעת הקהל שהגרוע והמפחיד מכל עלול לקרות, או ללחוץ על ארה"ב שהיא עצמה תפעל נגד איראן, או לתרץ מדוע אנו מתמהמהים בוויתורים לרשות. נתניהו וברק מאמצים את עצת מקיאבלי כלפי איראן: "תבחר לך אויב ותפרנס את איבתך עליו".

ההבדל בין המצב עכשיו לבין המצב במלחמת לבנון הראשונה, שאמורה היתה להימשך 48 שעות ונמשכה 18 שנה, היה שמנחם בגין (שהבנתו בענייני ביטחון הסתכמה בשאלה לחיילים בחזית: "האם היו להם במכונות ירייה?") סמך בעיניים עצומות על שר הביטחון שרון והרמטכ"ל רפול. אותם שניים ששברו אותו, לאחר דרך של סבל נפשי ופיזי.

עתה הצמד ביבי וברק הוא המאיים להוביל את המלחמה הבאה אם תהיה חלילה, בניגוד להמלצת הדרג הצבאי והביטחוני. הרושם הוא שברק ונתניהו אינם מצליחים לעשות את הוויתורים הנדרשים להסדר מדיני עם הפלסטינים, והחליטו להפחיד את העם ואת העולם באיום הגרעיני האיראני ובצורך להדבירו.

הנשק הגרעיני שלפי מקורות זרים יש לישראל, כונה נשק יום הדין - כלומר, מיועד למצב של סכנה קיצונית לקיומה של ישראל. אפשרות השימוש בו עלתה פעם אחת על ידי גולדה מאיר בתחילת מלחמת יום הכיפורים, כשמשה דיין התבטא שאנו על סף חורבן בית שלישי. האפשרות הזאת לא עלתה על הפרק באופן ריאלי. כשנפלו פה הסקאדים העיראקים, עקב מלחמת המפרץ וכנקמה על חיסול הכור הגרעיני אוסיראק על יד חיל האוויר ובהוראת מנחם בגין - נחשף ציבור פניקיסטי שברח יום יום ברבבותיו מתל אביב.

במהלך המלחמה נפגשנו כמה פרשנים לשיחה עם הרמטכ"ל דן שומרון. לפתע היתה אזעקה. הרמטכ"ל ירד מיד לבור, וכשאנו החילונו לצאת החוצה, לחש אחד הפרשנים, מהפופולריים כיום בטלוויזיה, "חוששני שבלי גרעין זה לא ייגמר". זה נגמר בלי גרעין ורק עם הרוג אחד בתל אביב. גם סדאם חוסיין נגמר בשלב הרבה יותר מאוחר על ידי האמריקאים.

כששרון כיהן כשר התשתיות בממשלת ביבי הראשונה, הוא גילה לי בשיחה אישית שביבי התעניין באותו יום בנושא הגרעין. "לא תאמין", אמר שרון, "רפול (אז שר החקלאות) ואני, שני הזקנים, הלכנו לביבי והזהרנו אותו שזה לא נושא להתעסק בו, פן השתיקה על קיומו תיפרץ וייקחו את זה מאתנו". תגובת ביבי היתה לפי שרון: "רק רציתי לדעת".

פואד בן אליעזר אומר שהוא מזיע בלילות. גם אלי ישי אמר באחרונה שקשה לו לישון כשהוא יודע מה קורה. ישי היה נוכח בפגישות של ביבי וברק (בנפרד) עם הרב עובדיה. חבל שהרב לא הפליק להם כמה סטירות מצלצלות כהרגלו אחרי ששמע מה בפיהם.

כשאנו שומעים שביבי מנסה לגייס רוב בשמינייה לתקוף מתקנים גרעיניים באיראן, זו לא רק שערורייה כהצהרתו של דן מרידור אלא פנטזיה מקאברית. צריך חוסר אחריות קטלני כדי להעמיד מיליון וחצי תושבים תחת אש מאיראן, מהחיזבאללה, מהחמאס ואולי אפילו מהרשות. וכל זה לנוכח התנגדות וספקות של המטכ"ל, ושל מפקד חיל האוויר וגופי המודיעין.

אפילו אם האיום להפציץ באיראן נועד ללחוץ על האמריקאים לפעול, זה המקום לחזור על אמירה מיניסטריאלית של פעם: משוגעים רדו מהגג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו