בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדעי הרווח

תגובות

עתה, משאושרו המלצות הוועדה שבראשה עמד, יכול פרופ' מנואל טרכטנברג להפנות את תשומת לבו לתפקידו הקבוע - יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של מוסדות ההשכלה הגבוהה (ות"ת) - ולבחון שינוי של מדיניות התקצוב של האוניברסיטאות והמכללות באופן שיגביר מעט את הצדק החברתי בהן.

בשנים האחרונות חילחלה רוח ההפרטה לאוניברסיטאות באמצעות התקצוב של ות"ת. אימוצו של קריטריון "מקדם היעילות" גורם לכך שהאוניברסיטאות והמכללות "נקנסות" אם פרק הזמן שבו מסיימים הסטודנטים את לימודי התואר הראשון חורג מהמסגרת המקובלת. לכן הן מעודדות את הסטודנטים לסיים את התואר מהר, במקום היטב.

במדינות העולם המערבי, וגם במדינות רבות אחרות, מעודדות האוניברסיטאות, בעיקר היוקרתיות שבהן, התנדבות של סטודנטים בקהילה ומעריכות אותם לא רק על פי ציונים אלא גם על פי תרומתם לחברה. בישראל מעודדים סטודנטים להזדרז ולסיים את התואר בלי שיוכלו לתרום וללמוד מהקהילה.

תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה רק על פי מדדים עסקיים של יעילות חוטא לתפקידן החינוכי והחברתי של המכללות והאוניברסיטאות. תקצוב כזה פוגע גם בנגישות להשכלה הגבוהה. תוכניות לימוד מסוימות באוניברסיטאות נוטות לדחות מועמדים שהשתלבותם עלולה לחייב יתר תמיכה בגלל העדר הון תרבותי, כלכלי וחברתי מתאים. זאת לעומת המכללות והמוסדות בפריפריה, המקבלים סטודנטים מרקע מגוון. חלוקה זאת גם הופכת את האוניברסיטאות לחד-ממדיות יותר מבחינה חברתית, ומצמצמת את האפשרות למפגש בין סטודנטים מרקע שונה.

בשעה שמוסדות אקדמיים יוקרתיים בחו"ל מתגאים בגיוון חברתי ותרבותי ובנגישות לשכבות חלשות, המוסדות האקדמיים המרכזיים בישראל מקצינים את הריבוד החברתי וההדרה של השוליים. רוב התלמידים הערבים, למשל, לומדים בשטחים או בירדן - הן משום שתעודות הבגרות שלהם אינן מאפשרות כניסה למוסדות להשכלה גבוהה בישראל, והן בגלל המבחן הפסיכומטרי תלוי-התרבות המפלה אותם. לכך נוספת תחושת הניכור במוסדות להשכלה גבוהה, שבהם קטן מאוד הייצוג הערבי בסגל האקדמי (2.7%). גם אחוז הסטודנטים יוצאי אתיופיה קטן מחלקם באוכלוסייה, הן בשל המבחן הפסיכומטרי המפלה והן בשל חינוך יסודי ותיכוני לא מספק.

בתפקידו כראש ות"ת צריך טרכטנברג לשקול להחליף את מקדם היעילות במקדם צדק חברתי, שיכלול - בנוסף למחויבות חברתית לקהילה ולנגישות לתלמידים מהפריפריה - גם מימוש עקרונות של צדק חברתי בקמפוס פנימה. המוסדות האקדמיים מעסיקים יותר ויותר מרצים מן החוץ במקום מרצים בעלי תקן אקדמי. מאות מרצים בכל מוסד הם עובדים ארעיים, שזכויות סוציאליות רבות נשללות מהם. דפוס העסקה פוגעני זה פוגע בסופו של דבר גם באיכות ההוראה.

לעובדי הניקיון והאבטחה שמועסקים על ידי חברות קבלן בקמפוסים תנאי העסקה מחפירים עוד יותר. ות"ת צריכה לקחת דוגמה מההסכם הקיבוצי הראשון מסוגו שחתמו עובדות הניקיון מאוניברסיטת בן גוריון עם הקבלנים המעסיקים אותן, ולעודד את האוניברסיטאות לעבור להעסקה ישירה של עובדים ועובדות כאלה.

מדד צדק חברתי שיבחן את המחויבות לתרומה לקהילה, את הנגישות לסטודנטים מהפריפריה ואת תנאי ההעסקה בקמפוס - יועיל להשכלה הגבוהה ולחברה הישראלית הרבה יותר ממקדם היעילות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו