הזכות הבסיסית להתחתן

גיא בן פורת-צרובה
גיא בן פורת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גיא בן פורת-צרובה
גיא בן פורת

רבני צהר סיפקו בשנים האחרונות לציבור היהודי החילוני בישראל אלטרנטיבה מרוככת לנישואים ברבנות, "נישואים על הכיפאק", כפי שתיאר זאת שדרן רדיו בכיר. אלטרנטיבה זו חוסלה עם החלטת המשרד לשירותי דת לשלול מרבני צהר את האפשרות לרשום זוגות לנישואים. החלטה זו היא חלק מהמאבק בתוך האורתודוקסיה בין הציונות הדתית לחרדים. לרבנות הראשית נוצרה במשך השנים תדמית שלילית בשל הנוקשות והיחס הפוגעני לזוגות חילוניים ובגלל פרשיות כספיות. גישת רבני צהר, הראויה לשבח, להקל היכן שניתן ולהקפיד על ניקיון כפיים, הפכה את המיזם לפתרון נוח בעבור חלק מהחילונים.

עם זאת, אסור לבלבל בין מיזם זה לבין החופש להינשא - חופש שלו כמהים זוגות רבים שאינם רוצים או יכולים לבוא בשעריה של צהר. זוגות מעורבים, זוגות חד-מיניים או סתם כאלה שמעוניינים בחתונה יהודית לא אורתודוקסית, נאלצים לרשום את נישואיהם בחו"ל.

סקרים מראים שהציבור הישראלי, ובעיקר החילוני, תומך בהנהגת נישואים אזרחיים. אבל הדבר אינו מיתרגם למעשה פוליטי. מיזם צהר הוא תחליף נוח למאבק, אם בני הזוג עומדים בקריטריוניים ההלכתיים וכל מה שהם רוצים הוא להימנע מהמפגש עם הרבנות. קיימות גם חלופות יהודיות לא אורתודוקסיות - רפורמיות, קונסרווטיוויות ואחרות - שבהן מתקיים שוויון אמיתי בין בני הזוג, אלא שהן מחייבות רישום בחו"ל, או ויתור על הכרת המדינה - מחיר שרוב הציבור החילוני אינו מוכן לשלם.

נישואים אינם רק בחירה פרטית אלא גם חלק מהסדר החברתי והפוליטי. ככאלה הם מאותגרים כיום במדינות רבות. את הדיון הזה ראוי לקיים גם בישראל. הוויכוח על צהר מתנהל אמנם בתוך היהדות האורתודוקסית, אבל מעיד גם על רדידותה של החילוניות הישראלית, מחויבותה הנמוכה לערכים ליברליים ונכונותה להסתפק בפתרונות נוחים. חופש בחירה בנישואין, זכות דמוקרטית בסיסית, יתקיים כאשר לכל אדם תהיה הזכות לבחור בבן הזוג ובטקס התואם את השקפת עולמו.

הכותב מלמד במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ