בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממזרים אימצו את השיטה

90תגובות

צודקים אלה שנזעקו בימים האחרונים להגן על מערכת המשפט מפני פוליטיזציה. אכן, הפוליטיזציה של המשפט בישראל היא בוטה וחסרת בושה. היא נבנתה, נדבך על גבי נדבך, מאז עלה הליכוד לשלטון ב-1977, והיא מטילה את מוראה, באמצעות מערכת שלטון לא נבחרת - הנקראת "שלטון החוק" - על השלטון הנבחר, הלגיטימי.

במערכת המשפט מכהנים אנשים. ואנשים שואפים לשלוט, להטביע את חותמם ולהנחיל את מורשתם וערכיהם. בתחום זה, של הכתבה מחייבת של מערכות ערכים שנויות במחלוקת, מערכת המשפט הישראלית - על כל שלוחותיה - איבדה את חוש המידה, הצדק והמציאות.

כמו בחצרות ביזנטיניות שההיסטוריה רשמה לרע, חבר הביא חבר למועדון בית המשפט העליון ולשלוחות משפטיות אחרות. וכדי לאפשר לעצמם להיות פוסקים עיקריים בקביעת דמות המדינה ביטלו חברי המועדון את זכות העמידה בפני בג"ץ, קבעו ש"הכל שפיט" וליהטטו כאוות נפשם בפסיקות עקרוניות, הקובעות את אופי המדינה והליכותיה בכל תחום כמעט, לרבות הביטחוני והמדיני.

במקביל, במקרה או שלא, קמו עמותות (המפלגות והתנועות שדגלו ברעיונות הללו התנוונו וחלפו מן העולם), שעובדיהן ממומנים בידי ממשלות וארגונים זרים - גם כאלה שנלחמים בעצם קיומה של המדינה היהודית. הן המרימות למערכת המשפט, כבמערכת של כלים שלובים, כדורים להנחתת פסקי דין בענייני אמונות ודעות. התוצאה: מה שהופסד בקלפי - כשהעם טעה - מושב בריבית דריבית למפסידים, שרוב הבוחרים מאסו בדרכם הרעיונית.

כששרי משפטים כמו חיים רמון ודניאל פרידמן ניסו לכרסם בכוח של "שלטון החוק" ולהשיב סמכויות שלטוניות לשלטון הנבחר, הם חשו היטב את נחת זרועו. עתה בא תורו של יעקב נאמן. אם תיק נוסף לא ניתן לתפור לו, הרי אפשר לבזות אותו ולהשפילו: שר משפטים הגורם לפוליטיזציה של המשפט. זאת התווית שתודבק לו. מי ראה ומי שמע כזאת.

טליה ששון, מועמדת מרצ לכנסת, פירסמה באחרונה כמה מאמרים תוקפניים נגד המאחזים ויושביהם. היא גם המשפטנית הבלתי תלויה שכתבה את דו"ח המאחזים - שעליו מסתמכת מערכת המשפט - הפוסל מכל וכל את זכות קיומם. ועתה, כשבמאמריה חשפה ששון את טפריה, מנסה הממשלה, והפעם באמצעות משפטן שאיננו שונא אותם לתיאבון, לבחון מחדש את סוגיית המאחזים. והצדקנים, שבמשך עשרות בשנים הצדיקו בק"ן טעמים פוליטיזציה משפטית נוסח ששון וחסרי אג'נדות אחרים שכמותה, מכנים זאת "פוליטיזציה של המשפט".

באיחור של כמה עשורים, החל הרוב בליכוד להשתחרר מרגשי הנחיתות המלווים אותו לכל אורך קיומו ולאמץ את השיטה המוכחת של יריביו. הוא מקדם לעמדות מפתח, כפי שראוי שיהיה בגופים פוליטיים מובהקים כמערכת המשפט, גם אנשים המקורבים להשקפותיו. שומו שמים.

מאמצי שר המשפטים לקדם לבית המשפט העליון מועמדים שאינם תומכי מרצ מובהקים הוא, לכן, מאמץ ראוי. כך גם יוזמות נוספות, בהן הצעת החוק של ח"כ אופיר אקוניס להגבלת בחישתן של מדינות זרות וגופים עוינים, באמצעות מימון גופים קיצוניים הפועלים במסווה של "ארגונים לזכויות אדם", בעניינים הפוליטיים-הזהותיים של ישראל. חובה לחזק את ידיהם במאבק הזה.

Read this article in English: The bastards adopted the rules



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו