בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיכטר, צא לנו מהעיניים

תגובות

כשההורים של שניים מחוטפי קו 300 באו לזהות את יקיריהם באבו כביר הם לא הצליחו להבחין ביניהם, פניהם כה עוותו בעת שנרצחו, כך דיווחו אז עיתונים זרים. אהוד יתום אמר באחרונה להגנתו, כי אינו היחיד שעשה כזאת, ומן הסתם התכוון ל"חיסול", לאו דווקא לאכזריות. אלמלא ניתנה החנינה בעוד מועד, היה ידוע קצת יותר על מה שהשב"כ אינו נוהג להתפאר בו: מרכיב ההתעללות בשליטה על השטחים.

נניח שיתום ואנשיו היו באמת יוצאים מן הכלל מבחינת האכזריות (הרי חוטפי האוטובוס לא הרגו שום נוסע; בדרכם אף הורידו אשה בהריון, שאיפשרה אחר כך לכוחות הביטחון לדעת היכן ישב כל אחד מהם). ואולם הרשות לרצוח אותם, אופן הרצח, עלילת הדם נגד יצחק מרדכי, שיבוש הליכי החקירה ושותפות הנשיא היום שמעון פרס בשיבוש מוכיחים את מה שנאמר כבר פעמים רבות על מנגנונים חשאיים: הם מדביקים באי-חוקיותם את מי שבא במגע אתם.

הנה לדוגמה השופטים שבמשך שני עשורים לפחות בחרו להאמין לטענות חוקרי השב"כ, כי "הנאשם כלל לא עונה". היום ידוע, שעדי שב"כ שיקרו במשך שנים וכי השופטים, שדנו המוני נאשמים למאות שנות מאסר מצטברות, שיתפו פעולה עם מנגנון שמעל לחוק.

הנה סיבה למנוע מאבי דיכטר להיות מחוקק. התחרות שלו במאיר כהנא המת ובאביגדור ליברמן החי היא חלק אינהרנטי מן האופן שבו חלש שנים רבות על הגוף הפלסטיני החשוף, המעונה, המקופל, המוכה, המושפל, המושלך לכלא בלא שום הליך חוקי ובלא הגנה - כאילו לא היה אדם.

מצד אחר, מה יגידו אזובי קדימה, אם האוניברסיטה העברית, מעוז הרוח, בחרה בכרמי גילון לסגן הנשיא שלה לקשרי חוץ, אף שידעה - כולל בכיריה מהמכון לדמוקרטיה - כי בתקופה שבה שימש גילון כראש השב"כ הגיעה מדיניות העינויים של עצירים פלסטינים לשיא.

המובן-מאליו הישראלי אינו כולל ידיעה על מעשי האנשים הללו, אבל גם אם נעשו בגיבוי החוק, מעשיהם פוסלים אותם, מבחינת ההיגיינה הציבורית, לתפקידים שעניינם קשר עם האוכלוסייה הערבית והדמוקרטיה. בדיוק בגלל הקריירה הקשורה בעינויים ובאי-חוקיות.

תיכף אחרי הכיבוש נהג ישעיהו ליבוביץ להזהיר את שומעיו, כי אם ישראל לא תצא מהשטחים מיד, תהיה כל הארץ חזית, וכל העם שב"כ. היסטוריון של האתיקה היהודית יצטרך בבוא היום לתאר את עמנו כמי שעבר מתרבות של סלידה משיתוף פעולה עם משטרות לעם שההלשנה היא לחם חוקו: הלו? הנה ערבי עובד גינון. הלו? פועל בניין אוכל צהריים על המדרכה שלנו. אבל עד שההיסטוריון יסכם את התרבות היהודית, ראוי לתת את הדעת לדיכטר ולהצעת החוק הפשיסטית שלו כסימפטום.

הבה נחסוך מעצמנו את הקלישאות על החוב הגדול שכולנו חבים לפלוני, ששירותו כלל עינויים, מאסרים בלא משפט, עדויות שקר במשפטי זוטא; נחסוך מעצמנו את ההיתממות של "אין הבדל בין אנשי שב"כ לאנשי צבא". ולרחמנים נזכיר: אנשי שב"כ מקבלים פנסיה נאה. חלקם סוחרים בידע עם ארגונים זרים. די להם בכך. דיכטר, צא לנו מהעיניים.

!Read this article in English: Get lost

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו