בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איזה רחם יפה יש לך

248תגובות

"אז מתי נכנסים להריון?"

"לא יודעת, בקרוב. שנתיים, שלוש".

"למה עוד כל כך הרבה זמן?"

"זה לא מתאים עכשיו. בעיקר מבחינה כלכלית".

"ומה ישתנה בעוד שנתיים? תזכי בפיס? יש לך סטארט-אפ שיעשה אקזיט? רגע, את נשואה בכלל? מה קורה אתך?"

השיחה המצוטטת לעיל לא התקיימה סביב שולחן ליל הסדר, והשואל אינו דודה זקנה המנהלת עם קרוביה יחסים מבוססי-חיטוט. היא התקיימה בביקור תקופתי במרפאה גינקולוגית באחד מבתי החולים הגדולים בארץ, והדובר הוא מנהל המרפאה, רופא בכיר בעל שם. השיחה, אגב, היתה דווקא החלק הנעים בביקור - זה שמתקשרים בו משני עברי השולחן, ללא המכשירים האינקוויזיטוריים שעולם הרפואה עדיין לא מצא להם תחליף סימפטי יותר במאה ה-21. הבדיקה התארכה יותר מהרגיל כי הרופא רצה להראות לי כמה דברים על מסך האולטרסאונד. חשבתי שמדובר בממצאי הבדיקה שלשמה נשלחתי אליו, אבל לדוקטור, התברר, תחומי עניין משלו: "הנה הרחם שלך!", צהל, "את רואה? רחם יפה, נקי. את רואה?"

"רואה, רואה", זייפתי פיסת חיוך מתוך סחרחורת הכאב והמבוכה, כדי לא לאכזב את הדוקטור שהשתדל כל כך, ובעיקר כדי להביא את העינוי הזה לסיומו המהיר.

"לא הייתי מחכה לגיל 35, אפילו לא לגיל 33", סגר הדוקטור את התיק הרפואי שלי ונעל את השיחה. "יש לך שאלות?". האמת שהיו לי שאלות רבות. אחת מהן, למשל, היא למה אני צריכה לשתף את הרופא - איש מקצוע מעולה ואדם חביב ביותר אך עדיין זר גמור - בתכנוני הרבייה שלי, בחיי האישיים, המקצועיים או במצבי הכלכלי? ועוד לפני כן: מאין שאב את הביטחון המוחלט שאני בכלל רוצה ילדים - הרי לא העליתי את הנושא מיוזמתי ולא שאלתי אף שאלה בעניין.

במקום זה הודיתי לו בנימוס והסתלקתי. למה לעורר מהומות? הוא עוד עלול לחשוב שאני אחת כזאת שלא רוצה ילדים. או שחלילה אני לא נמצאת בזוגיות. מן עוף מוזר ופגום, אשה מסכנה שכזאת. עדיף שניפרד כך, כשיש לי עדיין את הפוטנציאל להיחשב נורמלית.

לא הייתי חושפת את קהל הקוראים לחוויותי הגינקולוגיות, לולא היו משותפות לנשים רבות בסביבות גיל 30 שטרם ילדו, אך עדיין, בחוצפתן, גוזלות זמן יקר מרופאי הנשים. גישת הרופאים כלפי נשים אלה מדהימה בביטחונה: כולכן הרי רוצות להיכנס להריון - אם לא עכשיו אז בעתיד - אז למה לחכות? רופאי ישראל לא מאמינים, כנראה, שתיתכן אשה בריאה בגיל הפוריות שאינה מעוניינת ללדת. מבחינתם אין לא רוצה, יש רק לא יכולה - וגם בזה זכותם לטפל בכל הכוח.

גם אני יודעת שפוריות האשה יורדת עם הגיל, ומסכימה שחובתו של הרופא לציין זאת בפני, למקרה שנעדרתי מהציווילזציה במאה השנים האחרונות. מה שלא מקובל הוא הקלות הבלתי נסבלת שבה הרופא מרשה לעצמו לחצות את גבול הפרטיות של המטופלת, שממילא נמצאת בעמדת חולשה ומבוכה. הרי רק לפני רגע שכבה מפושקת רגליים על הכיסא האימתני, שדי במראהו כדי לעורר חרדה ואי נעימות בלב כל אשה.

הרופא מרשה לעצמו לחצות את הגבול מפני שגדולים וחשובים ממנו עשו זאת קודם. "פרו ורבו ומלאו את הארץ", מורה הפסוק המפורסם מספר בראשית; "הגברת הילודה היא תנאי הכרחי לקיומה של מדינת ישראל", קבע דוד בן-גוריון. אם כן, מדובר בצו אלוהי וביטחוני - שני ערכים קדושים במדינת ישראל. בהתאם לכך מפעילה החברה את תמריציה ולחציה במלוא הקיטור: אין מדינה בעולם המממנת שירותי פריון וילודה בהיקף גדול כמו מדינת ישראל. אין עוד מדינה בעולם (מתורבתת לפחות) שבה זרים מלטפים כרסי נשים הרות ברחוב, וזוגות צעירים נתונים בלחץ אטומי לממש את חובתם ההורית מיד לאחר החתונה.

כל אלה משקפים את האדנות שבה נוהגת החברה הישראלית במרחב האישי בכלל, ובגוף האשה בפרט, בשם עידוד הילודה הקדוש. כשזאת מחלחלת למפגש עם הרופא היא מפקיעה את האינטימיות שלה נזקקת המטופלת, והופכת את הבדיקה למפגש סמוי עם סוכן חברתי ואג'נדה שולטת.

אם היה טורח לשאול אותי, הייתי עונה לרופא שכן, אני רוצה ללדת ילדים בעתיד. אולם הייתי מוסיפה שאני רוצה ילדים שייוולדו מתוך בחירה ושיקול דעת, ולא מתוך תחושת לחץ ואובססיית ילודה לאומית. אני רוצה ילדים שיגדלו במדינה שלא רק תממן את לידתם, אלא שגם תדאג להם למערכת חינוך איכותית ורפואה ציבורית מתפקדת. אני רוצה ילדים שמדינתם תראה בהם בני אדם, עולם ומלואו, אינדיווידואלים בעלי רצונות שונים וחופש בחירה, ולא עוד איקס בטבלה הדמוגרפית או במחזור הגיוס השנתי. אלו, לדעתי, הילדים שגם מדינת ישראל תיתרם מהולדתם.

גטי אימג'ס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו