בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עשר המכות על התקשורת

90תגובות

מרוב הרגשת כוח ועוצמה לא ניסו חברי ועדת הכלכלה אפילו להסוות את כוונתם. הם הצביעו כאיש אחד נגד ערוץ 10, ואחר כך חייכו איש לרעהו: לימדנו אותם לקח. עכשיו הם מבינים מי כאן בעל הבית.

אמנם בנושאים קריטיים פי כמה אותם חברי כנסת מצפצפים על המשמעת הקואליציונית ואינם מתחשבים ברוח הנושבת מלשכת ראש הממשלה. אבל הפעם, בנושא הטכני והקטנטן הזה, הם היו ממושמעים לעילא. פתאום כולם חושבים כאיש אחד: גם הליכוד, גם ש"ס, גם ישראל ביתנו וגם יהדות התורה. כי המטרה קדושה: להכות בתקשורת.

המסר לעיתונאי ערוץ 10 (ובעצם לכל עיתונאי ישראל) ברור: אם לא תתנהגו כראוי ולא תצייתו לשלטון, נוריד אתכם דרך הכיס. אם לא תשנו את דרך הסיקור של ראש הממשלה, נסגור את הערוץ ונשלח אתכם הביתה. הואיל ועכשיו כל התקשורת בצרות עקב המיתון והירידה בהכנסות מפרסום, המסר הזה מרעיד את כולם, אך בעיקר את ערוץ 10, שמצבו הכלכלי בכי רע.

יו"ר הוועדה, כרמל שאמה הכהן, אומר, שיש לערוץ עוד חודשיים עד למועד תשלום החוב (45 מיליון שקל), ובזמן הזה אפשר לגבש פתרון. לאיזה פתרון הוא מתכוון? אולי לכך שהערוץ יעביר את הפרשן המדיני רביב דרוקר לתפקיד של כתב מקומי באילת? משם לא יוכל להמשיך לפרסם תחקירים על ראש הממשלה, דוגמת זה שעסק בנסיעות הראוותניות של בנימין נתניהו ומשפחתו לחו"ל ודרך המימון שלהן: "ביבי טורס". ברור שברגע שמכשול דרוקר יוסר, לא תהיה בעיה מיוחדת לחברי הקואליציה ללכת לקראת הערוץ ולדחות את תשלום החוב בשנה. הרי מדובר כאן בכסף קטן.

מול הכסף הקטן הזה עומד על כף המאזניים נושא חשוב פי כמה: הדמוקרטיה. כי בלי תקשורת בועטת וחזקה, אין דמוקרטיה. בלי תקשורת אמיצה שנובחת ואף נושכת את השלטון, השחיתות תאכל כל חלקה טובה. לכן אסור לתת לקואליציה לנצח את ערוץ 10.

ראוי גם להבהיר, שאין מדובר בכסף שהמדינה הרעיפה על הערוץ ועכשיו עליו להחזירו. הסיפור הפוך. המדינה המציאה מודל מטורף של טלוויזיה מסחרית, שאינו קיים בשום מקום בעולם. מרוב רצון לשלוט בתכנים היא המציאה מודל, ולפיו הערוצים 2 ו-10 יהיו ערוצים מסחריים המתקיימים מפרסומות בלבד, אך עיקר התוכן יוכתב מלמעלה. הם ייאלצו להפיק הפקות מקור, דרמות וסרטי תעודה בעלות של מאות מיליונים בשנה, בשעה שהרגולטור מפרט במאות עמודים את תנאי ההפקה, כולל אפילו את גובה התשלום לשעת יצירה.

ואם אין די בכל זה, הקימו הביורוקרטים מפלצת ששמה "הרשות השנייה", בתקציב של עשרות מיליונים ועם עשרות עובדים, שתפקידה לפקח על התכנים. הכסף למימון הרשות השנייה מגיע מדמי זיכיון ותמלוגים שמשלמים 2 ו-10, ומכאן נובע החוב של ערוץ 10, לא משום הטבה ממשלתית.

מותר למדינה לדאוג לכך שאזרחיה יראו "סוגה עילית" בטלוויזיה; גם הפקות מקור, גם יצירות אוונגרדיות, וגם סרטי תעודה. אבל מדוע בערוץ המסחרי? הרי לשם כך יש את הערוץ הראשון, הממלכתי, שהציבור מממן בחריקת שיניים באמצעות האגרה. מדוע כל זה לא נעשה שם? מדוע שם יש בעיקר אבטלה סמויה וטלוויזיה נוסטלגית בת 30 שנה?

מזל הוא, שהעיתונים נולדו לפני שהמדינה הגיעה למסקנה שעליה לנהל את התקשורת. שאם לא כן, הרגולטור ב"רשות העיתונות" היה קובע ל"הארץ" כמה עמודים בדיוק יהיו ב"גלריה", מה יהיו הנושאים, כמה כסף יקבלו הכותבים, ובאיזה גודל אות יוצגו הכותרות.

לנוכח החלטת ועדת הכלכלה מתגנבת המחשבה, שכל הרעיון שמאחורי שיטת ההקמה של שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים היה להקים ערוצים נכים ולא רווחיים, שבקושי יתקיימו, ולכן ייאלצו לפנות לשלטון כדי שיושיט יד לעזרה. כך יקבל השלטון טלוויזיה חלשה ומפוחדת, החוששת לבקר אותו, פן יכעס ויגרום לחיסולה - בדיוק כפי שקורה עכשיו לערוץ 10.

Read this article in English: The 10th plague



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו