בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדרך לבית משפט אחר

50תגובות

בעוד שבוע תתכנס המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, שנבחרה ביוני, כדי לבחור (בבחירות חשאיות) שני נציגים לוועדה לבחירת שופטים. יומיים קודם לכן אמורה להתכנס הוועדה לבחירת שופטים בראשות שר המשפטים, שעל סדר יומה בחירתם של שלושה שופטים לבית המשפט העליון. ספק אם כינוס הוועדה יומיים לפני שהרכבה ישתנה, הוא חוקי. מכל מקום הוא אינו הוגן. הוא גם אינו הולם את העיקרון הדמוקרטי, משום שנציגי הלשכה המכהנים כיום בוועדה מייצגים את המועצה הקודמת של הלשכה, לא את המועצה החדשה שנבחרה באחרונה.

ולמרות זאת, בקשה לדחות את כינוס הוועדה בימים אחדים סורבה בתקיפות. מדוע? לפי תוצאות הבחירות למועצת הלשכה, סביר שהמועצה תבחר נציגים שאינם לרוחם של שני השרים ושני הח"כים המאיישים כיום את הוועדה לבחירת שופטים. זאת הסיבה למחטף: לא ניתן לדמוקרטיה להשתולל בלשכה. זהו עוד צעד במערכה לפוליטיזציה של מערכת השפיטה.

זה אינו הצעד האחרון. על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק, שאושרה בידי הממשלה, לתיקון חוק לשכת עורכי הדין כך, שמועצת הלשכה תחויב לבחור בראש הלשכה כאחד משני נציגיה לוועדה. עד כה החוק נתן למועצת הלשכה חופש בחירה.

אלון רון

מה נשתנה? על פי החוק, הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים מונים ארבעה מתוך תשעה חברים. חסר להם חבר אחד, שיצטרף אליהם בהצבעות, כדי להוות רוב מובטח בוועדה, שיוכל לבחור שופטים כרוחו לבתי משפט השלום ולמחוזיים. כאן טמונה סכנה חמורה לפוליטיזציה של בתי המשפט. כאשר שיקולים פוליטיים מכתיבים את בחירת השופטים התוצאה ברורה: כרסום בעצמאות, ירידת הרמה המקצועית והתערערות אמון הציבור.

הרוב בוועדה לבחירת שופטים יבחר גם את השופט שיחליף את נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, שתפרוש מכהונתה בעוד חודשים ספורים. הואיל ואין חוק המחייב את הוועדה לבחור בשופט הוותיק ביותר (שיטת הסניוריטי), וכיוון שכבר נשמעה ההצהרה שהוועדה תסטה משיטה זאת, שהיתה מקובלת מאז ומתמיד והיא חיונית כדי לשמור על העצמאות של בית המשפט, יש חשש שהרוב יבחר בשופט שמקובל עליו ביותר - אולי אפילו שופט שייבחר בישיבה הקרובה של הוועדה. הסכנה של פוליטיזציה זועקת לשמים.

למרות ההשלכות של הצעת החוק, אין אפילו הזדמנות נאותה לדיון ציבורי בה. ההצעה אמורה לעלות לדיון היום בכנסת ולפי התוכנית, מלאכת החקיקה אמורה להסתיים בתוך יומיים. מה הבהילות? בשבוע הבא מתכנסת מועצת הלשכה כדי לבחור את נציגיה. המוסד העליון של הדמוקרטיה בישראל אינו מוכן לסבול את הדמוקרטיה בלשכת עורכי הדין.

הצביעות חוגגת. הכנסת מתבקשת, דווקא עכשיו, להכריח את הלשכה לתת לאופוזיציה ייצוג בוועדה לבחירת שופטים, שעה שהכנסת עצמה סיכלה מינוי של נציג אמיתי של האופוזיציה בוועדה זאת, ושלחה במקום זאת נציג שבפועל הוא באותו מחנה עם הקואליציה.

לא זו בלבד שהצעת החוק עשויה לסלף את תוצאות הבחירות ללשכה, אלא לדעתי, היא גם בלתי חוקית. היא סותרת את חוק יסוד השפיטה, הקובע כי שני נציגי הלשכה ייבחרו על ידי מועצת הלשכה. אם הבחירות אינן חופשיות, אלא מוכתבות, הן אינן בחירות אמיתיות. לכן ברור שאם הצעת החוק תתקבל בכנסת, מיד תוגש עתירה לבית המשפט נגד החוק. אם כך, יהיה זה שוב עימות מזיק ומיותר בין הכנסת לבין בית המשפט.

התמרונים של המערכת הפוליטית עלולים לשנות את פני המשפט. מאז הקמת המדינה ועד היום, בית המשפט המקצועי והעצמאי הוא שעיצב את החברה בישראל כחברה חופשית, הוא ולא הממשלה או הכנסת, כאשר קבע את חופש הביטוי, של התקשורת ושל כל אדם, את חופש ההפגנה, את חופש ההתאגדות וזכויות יסוד אחרות. בית המשפט הוא שהגן על כל אדם וכל מיעוט מפני נחת זרועו של השלטון. למרות זאת, אם לא בגלל זאת, מתנהלת כעת מערכה פוליטית, ללא עכבות, להקמת בית משפט מסוג אחר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו