בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רון ארד והישראלים החדשים

38תגובות

גם תמי ארד היתה שבויה. בן שני, בתוכנית "עובדה", גילה זאת בסרטו על יומניו של רון ארד, שהוחזרו ב-2008 עם ארונותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב. 25 שנים לאחר שמטוסו של ארד נפל בלבנון, למדנו כי מערכת הביטחון עבדה אז באפילה, ללא פיקוח של עין הציבור. חלפו חודשים מאז נפל הנווט בשבי ועד שזהותה של אשתו, תמי, נחשפה. למעשה, שלוש שנים וחצי הצליחה מערכת הביטחון לשמור אותה סגורה ומוסתרת מעין הציבור בבסיס חיל האוויר. הישראלים אז, הישראלים הישנים, קיבלו את ההסתרה הזאת באמונה שהממשלה מקדמת את שחרורו של רון ארד ולא עשו הרבה לדחוק בה.

התוכנית חשפה עד כמה היו הישראלים אז שבויים, עם תמי ארד, בקסמה של המדינה. כמו תמי ארד, גם הם האמינו שהממסד עושה ככל יכולתו לשחרורו של רון. למעשה, הישראלים של אז היו מגויסים למדינה. כשהישראלים הישנים רצו לצאת לחו"ל, הם היו צריכים לנסוע ליחידת הקישור הצבאית ולקבל אישור יציאה מן הארץ ותדריך אזהרה מפני חטיפה ושבי. גם ענייני הכספים שלהם היו בידי המדינה: הממסד חיטט בארנקם והגביל את מספר הדולרים שהוחזקו בו. בימים ההם קיבלו הישראלים את איסורי הצבא ואת שליטת האוצר ללא ערעור ומחאה. הישראלים הישנים היו נאמנים בעיוורון. כמו תמי ארד שהושתקה ומושמעה, גם הם היו כנועים למדינה ללא ביקורת ובלי להטיל ספק בדבר התנהלותה.

לא עוד. המאבק על שחרורו של גלעד שליט מלמד כי מאז צמחו כאן "ישראלים חדשים". נעם שליט הוכיח שהישראלי החדש אינו מציית למדינתו ללא ביקורת. משפחתו הוכיחה שאסור היה לה להתיר למדינה לשרות בנינוחות האפילה. בניגוד למקרה של רון ארד, המאבק בעד שליט הוכיח כי הישראלים החדשים אינם מוכנים לתת למדינה להשתיק אותם בשם "טובת המערכת" או בשם "אינטרסים ביטחוניים". המאבק הציבורי המתמשך והעיקש לשחרורו של שליט המחיש עד כמה חשוב לישראלים החדשים המעקב הציבורי אחר עמדותיהם של ראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון ואחר התנהלותם.

כמו במקרה של שליט, גם מחאת הקיץ המחישה כי ישראל מודרכת על ידי מצפון תרבותי חדש. דפני ליף, סתיו שפיר וחבריהן הצהירו שוב ושוב כי חוו "מהפכה של תודעה" - תודעה ישראלית חדשה, שחגגה עצמה באוהלי רוטשילד עם הסטיקר "ישראלי, לא פראייר". המחאה המתמשכת לימדה כי הישראלים החדשים אינם מוכנים לקבל בהכנעה עיוורת ומגויסת את "טובת המדינה" או את השקט הארגוני שנוח לעירייה. הישראלים החדשים אינם מוכנים שיסתירו מפניהם את התהליכים הקובעים את חייהם: את מנגנוני השוק, את שליטת הטייקונים ואת הסדרי המדינה וארגוניה. הישראלים החדשים אינם מקבלים בהכנעה את הצהרות הממלכה, שגורסות תמיד "זה לא זמן לדרישות תקציביות" או שהמדינה "עושה הכל" לטובת הציבור. הישראלים החדשים מבקשים שקיפות בניהול המדינה, כי הם הבינו שפעולה של המדינה בחשיכה מנוגדת לאינטרס הציבורי; הם מבקשים להיות מעורבים בעשייה הציבורית, כי הם הבינו שאמונה עיוורת בממסד תותיר אותם שוב שבויים בידי המדינה, בלא יכולת לומר לעצמם שהם ישראלים סולידריים וערכיים.

למזלו הרע של רון ארד, הוא נטש את הפנטום מעל לבנון כשהישראלים צייתו בנאמנות לממשלה שנטשה אותו. הטראומה שנוצרה בישראל בשל שביו היא יסוד ערכי מובהק של הישראלים החדשים, שעומדים גאים מול ממשלתם ואומרים לה: "די לכיפוף. אנחנו, הישראלים החדשים, לא פראיירים שלך". הם לא שותקים בכיכר העיר. הם גם לא ישתקו בשבי הבא.

פרופ' יאיר מלמד במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית

חגי פריד


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו